קרבות חזבאללה בהרי קלמון

הפעם הראשונה שבה חזבאללה היה הכוח העיקרי בלחימה, בשעה שהצבא הסורי נלחם תחתיו וסייע לו היה בהרי קלמון. בקרב זה עשה חזבאללה שימוש בכל הסד"כ שעמד לרשותו, ונאלץ הארגון להילחם מראשית הלחימה ועד סיומה ללא הפוגה וכמעט ללא מחליפים לנפגעים. מה אפשר ללמוד מכך?

חילוץ, הצלה וטכנולוגיה בדרג המסתער

באמצעות רה־ארגון של המבנה המבצעי, על בסיס הטכנולוגיה והפלטפורמה המבצעית הקיימת, ניתן יהיה לתת מענה לאתגרים מורכבים, לקבל תמונה מדויקת יותר של שדה הקרב בזמן אמת ולהציל חיים

האומץ לתמרן

בחינת חמשת העקרונות שישפרו את התמרון הקרקעי של צה"ל, ויעצימו את הישגיו במלחמה הבאה בעזה ובלבנון

התרבות האסטרטגית של חזבאללה

לחזבאללה יש דפוסי חשיבה והתנהגות קבועים הנשענים על מסורת, ניסיון ותרבות. הודות להבנה של הדפוסים האלה יכולים גופי המודיעין וקבלת ההחלטות בישראל להיטיב לאפיין ולהעריך את ההתנהגות של חזבאללה במערכה

באומץ וביושר רב הצביעו על הטעויות שעשו

לכל האלופים שמונו להוביל את התחקירים יש ניסיון קרבי עשיר, ותרומתם לאיכות התחקירים ולרמת הלקחים הייתה משמעותית. תגובה למאמרו של אל"ם (מיל') מוטי כידור "חטיבה בשינוי כיוון - צוות קרב חטיבתי 401 בלחימה בלבנון", מערכות 469-468

ממני תראו וכן תעשו: על דוגמה אישית בשדה הקרב

מלידל הארט לקלאוזביץ - צה"ל משנה תפיסה (גם בשמע)

תפיסת ההתקפה של צה“ל בעבר הושפעה בעיקר מלידל הארט. השינויים במאפייני הלחימה במזרח התיכון הביאו אותו לשנות תפיסה ולדגול בזו של קלאוזביץ

מה בין יחידה מיוחדת ליחידות הרגילות של הצבא?

מול האתגרים החדשים של הלוחמה הלא סדורה, שמחוץ למרחב הייצוג, יש ליחידות המיוחדות פתרונות שאינם ניתנים לצבא על ידי היחידות הרגילות

הקמ"א האחרון? האם יש עתיד לעתודה האקדמית?

התמורות שחלו בצה”ל ובחברה הישראלית מחייבות חשיבה מחדש בנוגע לגיוס כוח אדם אקדמי איכותי לשורותיו וגיבוש מסלול שירות מכוון אקדמיה שיאפשר איוש כוח אדם איכותי, מקצועי ואקדמי בו

הצעה לתפיסת ביטחון ללחימה בטרור

נגד הטרור התגבשה בפועל - אך עדיין לא באופן רשמי - תפיסת ביטחון המבוססת על ארבע רגליים: הרתעה, סיכול, הגנה ותגמול