מציג עמוד 50 מתוך 1099 תוצאות
"אפשר להמשיל את זה לציפור בעלת שתי כנפיים, ששתיהן אוכלות מאותו מקור איראני". לפני כמה שנים יצא לאור בהוצאת "מערכות" הספר לקסיקון חמאס. מחבר הספר, ההיסטוריון וחוקר חמאס גיא אביעד, "מעדכן" בשיחה ל"קול המערכות" את הערכים בלקסיקון, סוקר את התפתחות התנועה בשנים האחרונות ומדגיש את ההבדלים בינה ובין הג'האד האסלאמי
ספר חדש יצא לאור: לחבק את האויב – סיפורה של מנהלת שכנות טובה מאת אייל דרור / מערכות בשמע - 41 שנים למבצע "ערצב 19" / מאמר חדש על פלטפורמות בלתי מאוישות: ההבדלים בהצטיידות בין הצי האמריקני וחיל הים הישראלי / חזרה למלחמת פוקלנד / על חמ"ד ג', מיזם דימונה ומדינה בתוך מדינה / הרצאתה של ד"ר לירן ענתבי מכנס שדה הקרב העתידי
בקורס קציני שריון לימדו אותנו לנהל אש, לחפות, להסתער לפגוע במטרות בירי מהיר ולשטוף את היעד. לימדו אותנו איך להפוך קבוצת צעירים לפלוגה לוחמת, אבל לא לימדו אותנו איך להיכשל
האתגר: הופעתן של טכנולוגיות חדשות (דוגמת ה־data big ,שיפורים אלגוריתמיים, מחשוב בענן, שיפורים בתקשורת וחומרות קצה חזקות יותר מבעבר) מאפשרת סוגים חדשים של לחימה וקוראת תיגר על תפיסות היסטוריות של שדה הקרב. הטכנולוגיות החדשות משנות גם את עולם הפסיכולוגיה הצבאית ואת שלל הממשקים שבין פסיכולוגיה ובין צבא ולחימה. לפסיכולוגיה הצבאית המשתנה תפקיד חשוב עוד יותר בעידן הנוכחי, כאשר ההצלחה בשדה הקרב החדש מושפעת מהתפיסה והחשיבה האנושית בנוסף להישגיים צבאיים מסורתיים.
במזרח התיכון של העתיד הנראה לעין לא תהיה התקדמות קווית בטוחה לעבר שלום כולל ויציב, אך עם זאת גם לא יהיה זה המזרח התיכון הישן, שבו קיומנו היה מושתת בעיקר על החרבה. כלומר, צפוי מצב הרבה יותר עמום ומסובך, ומכאן ההכרח באסטרטגיה רבתי ישראלית, שגם היא מורכבת, גמישה ומתמודדת בהצלחה עם פרדוקסים
במלחמת לבנון השנייה ירתה הארטילריה של צה”ל תחמושת רבה, אך הישגיה היו מועטים. הדרג המקצועי ידע שאש ארטילרית אינה הפתרון הנכון לבעיה המבצעית שעמדה בפני צה”ל, אך בהיעדר נכונות לנקוט את הפתרון הנכון פנו לעבר הארטילריה, שהרי “צריך לעשות משהו
המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים מבית גלי צה"ל ומערכות מחבר בין סיפורי קרב עוצרי נשימה לתיאוריה צבאית כדי לשפוך אור חדש על המבצעים שעיצבו את האתוס של צה"ל. בפרק השישי: מבצע "רביב". לאחר תום מלחמת ששת הימים החלו אירועים רבים ואלימים שיקבלו את השם: מלחמת ההתשה. חזית מלחמה זו הייתה תעלת סואץ, כאשר הגדה המזרחית שלה מוחזקת על ידי צה"ל והמערבית בידי המצרים. חילופי המהלומות בין הצדדים, שרצו להישאר מתח לסף המלחמה, התאפיינו בשורה של מבצעים נועזים ומלאי דמיון. מבצע "רביב" היה אחד היצירתיים ביותר שבהם. בפרק ננסה להבין בעזרת מפקד כוח השריון במבצע, אלוף (מיל') יעקב לפידות, מה הוביל את צה"ל לצאת למבצע הזה, מה עבר על הכוח בשטח ומה היו תוצאותיו. נשוחח גם עם בוריס דולין, מומחה לביטחון בין־לאומי ומחבר הספר "חומת סואץ", שעוסק במעורבות של ברית המועצות במזרח התיכון בימי מלחמת ההתשה. נשמע ממנו על המלחמה שהסובייטים ניהלו מול ישראל באותן השנים, איך השפיע עליה מבצע "רביב" וכיצד הפעילות הסובייטית עיצבה, בסופו של דבר, את מאזן הכוחות במלחמת יום הכיפורים
המעבר מתרבות של שגרה - המתאפיינת בצה”ל בניכור, בצייתנות, בהיעדר יוזמה, בהיעדר שיתוף פעולה ובתחושה של חוסר השפעה על המערכת - לשדה הקרב אינו טריוויאלי כלל וכלל ועלול להיות הרסני בתוצאותיו. הפתרון הוא לאמץ גם בימי שגרה את התרבות הארגונית שמאפיינת עיתות חירום ושעיקריה הם הבנת המטרה, שיתופי פעולה לשם מיצוי הכוח, יוזמה והתקפיות, אומץ לב והקרבה
קרב ההגנה שניהלו הכוחות המעטים ברמת הגולן בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, מרמת המג“ד ועד אחרון החיילים, הראה במהלך המלחמה מצוינות טקטית, דבקות במשימה ואחריות. בחינת קרב ההגנה של גדוד 13 מראה את החשיבות של מוצבי ההגנה במהלך המעבר משגרה לחירום
