מציג עמוד 50 מתוך 1280 תוצאות
המלחמה באוקראינה היא הזדמנות לחקור בדיעבד מקרה בוחן עדכני של כישלון הרתעה קונוונציונלית. מאמר זה מעלה תהיות על אופי ההרתעה שהפעיל המערב באירועים שקדמו לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובעיקר מדוע לא אותת באופן יעיל וחזק את נכונות כוונותיו. עקב כך יש להשתמש במלחמה הנוכחית כדי לבחון את יעילות ההרתעה שמפעיל המערב בימים אלה כלפי איראן
שאלות הכוונה מוצעות לקריאת שער זה: 1. האם שינוי הגישה הישראלית שהוצגו בשער השני (תרבות ארגונית – מלחמת מנע, הכרעה, כיבוש והחזקת שטח), יביאו לשינוי בהקצאת המשאבים בהקשר התקפה/הגנה? או שצורכי ההגנה מול איראן וההגנה בגבולות יטו את הכף לטובת יכולות הגנתיות? 2. מה תרחיש הייחוס שבניין הכוח היבשתי יכוון אליו, בעיקר אם חזבאללה לא ישתקם בשנים הקרובות?
ספר זה חוקר את קורותיו של משה דיין, אחד האישים המשפיעים ביותר על תולדות ישראל בעשורים הראשונים לקיומה. סיפורו הוא סיפורה של ישראל ושל הציונות. הישגיו האישיים, כמו גם רגעי השפל, חופפים במידה רבה להישגיה של ישראל ולכישלונותיה. בתפקידיו כרמטכ"ל, כשר הביטחון וכשר החוץ, התווה דיין את עקרונות הביטחון והחוץ של ישראל, ועיצב אותם בשורה של נושאים מרכזיים, שרובם ממשיכים להעסיק אותנו עד היום
היישוב העברי הרחיק ראות והעלה את שאלות ה.ג.א בעוד מועד, אבל אין לחכות לכוננות רצינית בשטח זה עד שהרשויות המקומיות והממשלה לא תמלאנה את חובתן הן
המערכה על קוסובו אמנם הוכרעה באמצעות אש בלבד וללא תמרון, אך אין ללמוד מכך שדרך זו יוכרעו כל המערכות גם בעתיד
איך אפשר לחזות כיצד ייראה צה"ל כשישראל תחגוג את יום עצמאותה ה־100? אין לנו מושג. אך תשובה זו אינה פוטרת אותנו מהחלטות שאותן אנו נדרשים לקבל היום
בניין הכוח היבשתי הוא תהליך מחזורי, אין־סופי ומורכב. הוא מחייב איזון בכמה ממדים ושינויים מתמידים, שיתאימו את כוחות היבשה לאתגרים המשתנים
המשקל שנדרש הלוחם לשאת הולך וגדל ככל שהטכנולוגיה הצבאית הולכת ומשתכללת. אין פתרון קסם אחד לבעיה הזאת, אלא יש לאמץ סדרה של צעדים חיוניים
צבא רומי היה החזק ביותר בעולם העתיק, ולכן אין זה מפליא שמילים צבאיות לטיניות - כמו טירון, קסדה ובליסטרה - נכנסו לשפה העברית