הגלגל־החוזר של תמורות צבאיות – גלגול "גרעיני" של קו־מג'ינו?

זרקור על המזרח התיכון תמורות במשק הנפט המזרח־תיכוני

דעות על לוחמה חדישה המלחמה כיום – בסימן תמורות

צרור ידיעות מן המזרח התיכון

שריון והגנה נ"ט בדוקטרינה הסובייטית

האמנם רצון הפרט? מרכיבי המוטיבציה לבחירת מסלול השירות בצה״ל

ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המערבי המחזיקה צבא המונים - צבא העם - המבוסס על שירות חובה על־פי חוק. בשל כך מתקיים עיסוק מתמיד ברמת המוטיבציה להתגייס ולשרת במסלולים שונים במסגרתו. תמורות בחברה הישראלית, כמו התחזקותה של אידאולוגיה ליברלית־אינדיווידואליסטית על חשבון אידאולוגיה לאומית־קולקטיביסטית, ופעולות לשימור המוטיבציה לגיוס לצה"ל, הובילו במשך הזמן לשינוי בהתנהלות הצבא, בין היתר בהענקת תשומת לב גדלה והולכת לרצון הפרט בתהליך השיבוץ לתפקידים בשירות הצבאי. המחקר הנוכחי בוחן את מרכיבי המוטיבציה לשירות בצה"ל מבעד לאספקלריית ההתייחסות למסלולים השונים העומדים בפני המועמדים והמועמדות לשירות ביטחון (מלש"בים/מלש"ביות). ממצאיו משקפים שונוּת ניכרת במרכיבי המוטיבציה, ובמניעים להעדפת מסלולי השירות. כמו כן הממצאים חושפים הבנות על מקום רצון הפרט בבחירת מסלול השירות. ממצאי המחקר יכולים להוות בסיס לשימוש מושכל של מערכות כוח האדם בצה"ל, ולשיפור תהליך המיון והשיבוץ של המתגייסים. מעבר לכך, יש בממצאי המחקר כדי להאיר כיוונים חדשים בהבנת מושג המוטיבציה לשירות בכלל ולבחירה במסלולי שירות שונים, בפרט - הן בהקשר הישראלי והן בהתייחס לצבאות אחרים בעולם.

רבע אחרי המלחמה

עקרונות המלחמה במבצע ''צוק איתן''

ניתוח הלחימה של צה"ל במבצע "צוק איתן" מעלה כי הצלחותיו קשורות ליישום מוצלח של עקרונות המלחמה, ואילו במקרים שבהם יושמו באופן חלקי בלבד היה לכך מחיר

יחידה במבחן

כשירותן של יחידות נקבעת כיום על סמך תשומות אימון והערכות סובייקטיביות של איכותו, אך ללא מדדי ביצוע אובייקטיביים. התוצאה: הפיקוד אינו יודע עד כמה הן אכן מוכנות למלחמה וכמה משאבים יש להשקיע באימוניהן. הפתרון הוא קביעת בוחן כשירות ליחידות הלוחמות

מחילות קו-צ'י ו"שמורות הטבע" של הווייטקונג

במלחמת וייטנאם נאלץ צבא ארה"ב להתמודד עם מערכות מחילות ועם "שמורות טבע" רחבות ידיים של הווייטקונג. כדי למצוא ולהשמיד את מערכי הלחימה התת-קרקעיים האלה הוא הפעיל צוותים משולבים שכללו לוחמי הנדסה, שריון וחי"ר