מציג עמוד 5 מתוך 67 תוצאות
מודיעין התקשורת התפתח יש מאין באמצעות כוחותיו העצמיים של היישוב. הבנת הפוטנציאל המודיעיני, יכולת טכנולוגית, תושייה ודבקוּת במשימה של אנשי מקצוע, הפכו אותו לגורם משמעותי באיסוף המודיעיני
חזון תחיית הימאות העברית, שהחל בסקציה הימית שהוקמה עוד בשנות ה־20, הניסיון שהצטבר בימי ההעפלה וההשקעה הנבונה במעשה ההתנדבות לצי הבריטי הוכיחו את עצמם ביום הפקודה כשהשירות הימי של ההגנה הפך לחיל הים של צה"ל
בגולן של 2020, כמו בגולן של שנת 636, המאבק מול איראן חייב לקחת בחשבון את שליחיהם ואת הגעתם של כוחות עוינים מחזיתות אחרות. הם כאן כדי להתכונן לקרב הבא שכנראה עוד יגיע. לנו מוטב להיות מוכנים ולא להילחם שם לבדנו. ההיסטוריה מלמדת שלא מעט קרבות מסתיימים בתבוסה בשל ההכנה לקרב של האתמול, ולא לקרב של המחר
ממשיכים לסכם את שנת תשפ"ג. לפניכם מקצת מהפעילות שלנו בשנה החולפת, והפעם נתמקד בספרים שיצאו לאור בשנה החולפת, כולל ספרים בתצורה דיגיטלית. בערב סוכות ייתן המגזין מקום לפרסומים הנוספים שיצאו מבין ידינו. חג שמח וחתימה טובה
יצירת עומק בהגנה על יישובים הייתה תמיד אתגר מעשי בשטח. בעקבות מאמרם של תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל ותא"ל ימין מציע הכותב מענה ובו שינוי יסודי בתפיסת ייעוד הגדר ההיקפית ביישובים, וייעודה מגבול גזרה למכשול גמיש יותר, המאפשר לחימה יעילה מעבר אליה, בתצפית, באש ואף בתנועה של כוחות, ללא ויתור על שטח או צורך בתנועת תושבים תחת אש
טכנולוגיה מתקדמת ויישומה הנכון באמצעות תו"ל מתאים היא מרכיב חיוני להשגת ניצחון במלחמה. המלחמות בנגורנו־קרבאך ובאוקראינה הצביעו על כיווני ההתפתחות הטכנולוגית בלחימה עתידית, ועל התוצאות של חוסר מוכנות בתחומים אלה. כטמ"מים ורחפנים, טילי שיוט ונשק תמ"ס והנכונות להשתמש בכל אלה גם נגד אזרחים ותשתיות כלכליות, מביאים למהפכה בעניינים צבאיים. כדי להימנע מהפתעות בשדה הקרב ובזירה המדינית, הכרחי לחזות ולהבין מבעוד מועד מהפכות כאלה ובמידת הצורך לפתח אמצעי נגד טכנולוגיים ותורתיים. שפע אמצעי אש ארוכי טווח מאיימים על ישראל, ועלולים לשבש את החיים בעורף ואת פעילות צה"ל. כמו כן יש בישראל מיעוט אתני ניכר, בחלקו עוין, שבתנאים מסוימים עשוי להצטרף ללחימה. כדי לפתור בעיות אלה מציע כותב המאמר לבצע שינוי נרחב אך הדרגתי במבנה כוחות צה"ל, תוך התאמת התו"ל. המעשה יכין את הצבא טוב יותר לעימותים עתידיים, ויקטין את התלות בספקים זרים
לאחר שלושה חודשי לחימה באוקראינה נראה שהרוסים נערכים מחדש. סביר להניח שאם יארגנו את כוחותיהם מחדש – תשתנה תמונת הקרב, אולם את מטרותיה הראשוניות בלחימה רוסיה כנראה כבר לא תשיג, לפחות לא במחיר ובזמן שצפו. חלק לא מבוטל מכך הוא בשל הכישלון הלוגיסטי בתחילתה של המערכה
אם מכנסים את כל התובנות העולות מהגותו ומכתביו של בן־גוריון, ניתן להבין כי המבנה הייחודי של צה"ל הוא מלאכת מחשבת, הנגזרת ממחשבה אסטרטגית, ציונית ועמוקה. מאמר זה הוא הפרק הראשון בתפיסת בניין הכוח של צה"ל, שנכתבת בימים אלה ותפורסם בתוך הארגון, ומציג את יסודות בניין הכוח של צה״ל בראי תפיסת הביטחון הלאומי, מהקמתו ועד היום
כיבוש הבופור ייזכר לעד בשל אמירתו האומללה של ראש הממשלה בגין כי בקרב הזה לא נהרג איש מחיילינו ואפילו לא נפצע. עם זאת ראוי הקרב הזה להיזכר בראש ובראשונה בשל הדבקות במשימה שהפגינו הלוחמים - אנשי סיירת גולני ופלוגת ההנדסה
הקרב על שדה התעופה גוסטומל הראה מה קורה כאשר כוח נלחם את הקרב שלא תכנן למען הישג שלא ניתן לעמוד בו. עקב כך עולות השאלות: האם אפשר לבנות כוח בעל כשירות בסיסית, שתאפשר לו לפעול במגוון מתארים שונים, והאם יש לדבוק בתוכנית המבצע לאחר שכלל התנאים המוקדמים השתנו?