כך טובעה האמיר פארוק

ההכנות של צבא האימפריה הבריטית למבצע

IMEC: אתגרים והזדמנויות לישראל בעידן של תחרות גלובלית וחוסר יציבות אזורי

יוזמת IMEC היא בראש ובראשונה מהלך גיאו־כלכלי שמבקש לעצב מחדש את ארכיטקטורת הקישוריות בין אסיה לאירופה. מנקודת המבט הישראלית, היא אינה עוד תחנה במסדרון אלא צומת בעל ערך מערכתי. אולם יתרונה מספיק כשלעצמו. על כן אין להמתין ל"הבשלה אזורית", אלא לעצב תהליך מדורג שיהפוך את IMEC מפרויקט שממתין לשלום, לכזה המייצר תמריצים מצטברים ליציבות

המיקוד המבצעי במרחב החשאי: האם נכון לחבר בין כוח צבאי בעל מסה לכוחות ביון?

האתגרים הביטחוניים שבפניהם עומדת ישראל הופכים את הפעולה במרחב החשאי לרכיב מרכזי במענה ואת הערך האסטרטגי הנדרש לפעולה כזו למורכב. כיום יש שני סוגי פתרונות: מתיחה של יכולות צבאיות סדורות או הרחבה של יכולות ביון. במאמר זה מוצע פתרון שלישי – כוח קומנדו מיוחד – שמהותו שילוביות בין הרכיב הצבאי לרכיב הביון

מנהיגות נגדים

מבוא

מבוא

שרשרת האספקה הימית של ישראל בחירום - קושרת חזית ועורף

מאפייני הלחימה העתידית והפגיעה הצפויה בעורף ובנמלים, לצד תלותו של המשק בסחר ימי, מאפיינים מבניים של הסחר הימי העולמי ושרשרת הערך המסחרית של היבוא לישראל – יוצרים נקודת תורפה בהמשכיות הפעילות המשקית בעת חירום, היכולה להתפתח לכדי מחסור אפשרי בסחורות חיוניות ואף באספקה לצה"ל. מאמר זה מחלק את שרשרת האספקה הימית לישראל לארבעה מקטעים, ודן באתגרים הביטחוניים והמבניים הרלוונטיים לעת חירום ביטחונית בכל מקטע. בפרק הסיכום מתוארת מדיניות המתאימה, לדעת הכותב, להתמודדות עם אתגרים אלה.

קישוריות בהגנ”א: מרעיון מופשט למציאות מורכבת

בשנים האחרונות נדרשו מערכי ההגנ”א בעולם להתמודד עם כל ספקטרום הפלטפורמות והחימושים, ולעמוד ברמות הצלחת יירוט גבוהות פי עשרה. אחד המרכיבים המרכזיים שאפשרו הישג זה הוא הקישוריות. שימור ההישגים מחייב טיפוח יכולות ההגנה האווירית הישראלית כשהיא במרכזה

פרק י"ד: מלהק לטייסת