מציג עמוד 5 מתוך 466 תוצאות
הפעלת מלוא העוצמה של צה"ל באזורים שמיושבים בצפיפות פוגעת באוכלוסייה הבלתי מעורבת וגורמת נזק כבד למעמדה של ישראל בעולם. המאמר מציג תפיסה מגובשת להפעלה מדורגת של הכוח - בין היתר באמצעות שימוש מושכל בנשק פחות קטלני
מושג ההרתעה נחלש בשנים האחרונות, ועל כן יש להחזיר אותו לממדיו הראויים, לתחום את היקפו ולבחון אותו בתוך ההקשר הכולל של העימות הצבאי
את ההחלטה על העמדה לדין של חייל ששגה בהפעלת שיקול דעת בשדה הקרב יש להשאיר בידי הדרג הפיקודי ולא בידי הדרג המשפטי
בעידן שבו כמעט כל אירוע מבצעי מצולם ומשודר, חלק גדול מהמאמץ בתחום של לוחמת התודעה יוקדש במלחמות העתיד להמחשת ההישגים בזמן אמת
המושג הקלסי של הרתעה אינו רלוונטי למגוון של מצבי עימות. במאמר מוסברת הטענה הזאת ומוצעת גישה של "הרתעה מותאמת". לפיה יש לנתח את פסיכולוגיית היריב כדי לתפור בעבורו פתרון הרתעתי הולם ואפקטיבי
מסיבות שונות נמנעה ישראל מלייצב את המצב ברצועת עזה באותו האופן שבו היא עשתה זאת ביהודה ושומרון במבצע "חומת מגן". התוצאה: הידרדרות ביטחונית חמורה בדרום וסבבי עימות קשים אחת לשנתיים בערך
יציאת צה"ל מלבנון חייבת להיות מנוצלת להפקת לקחי מהעימות המוגבל שהוא ניהל שם, שכן העימותים הבאים -אם וכאשר יפרצו- יהיו קרוב לוודאי במתכונת דומה. המידה שבה צה"ל יאמץ את תרבות השאלה ביחס לניסיונו בלבנון וטיב השאלות שיעלו לדיון בסוגיה זו יהיו מבחן בגרות לצבא
החשיבה הצבאית המקובלת תופסת את המלחמה ואת הצבא כ"מערכות פשוטות" המתנהלות על פי לוגיקת על אחת. מאמר זה בוחן את השלכותיה של תפיסה זו כאשר היא מיושמת בעימותים נמוכי עצימות
