עוצמה על בסיס עיקר משותף ואורך רוח

תמורות בתפישת כוח-האדם בתר"ש "גדעון" מגמות ויעדים

הצורך בהתאמה בין המעטפת המוענקת לציבור המשרתים ובין צורכי הצבא היה קיים במשך כל השנים. יש לוודא כי כלל משרתי הצבא מבינים ופועלים ברוח ערכי ההקרבה, הנתינה, השליחוּת והניצחון וממשיכים לפעול על־פי רוח צה"ל

שליחות זה לא סבל

ביכולתנו כמפקדים ליצור לפקודינו מסגרת המכבדת ומעריכה את חיי המשפחה שלהם, בלי לפגוע במשימות

אתיקה שאינה תמיד אתית

מה הקשר בין "רוח צה"ל" לבין מוסר התורה? מה ייחודה של אתיקה צבאית שהיא גם יהודית? מהן הסכנות בתשובות מוחלטות מדי לשאלות האלה? | עדו רכניץ ואלעזר גולדשטיין, אתיקה צבאית יהודית, ידיעות ספרים, תל־אביב, 2013 ,255 עמודים

רוחות מנשבות: פקע"ר והקהילה החרדית בעת משבר הקורונה

במסגרת פעילות פקע"ר בקהילה החרדית בעת משבר הקורונה נוצרה שפה מקצועית ואישית משותפת בין הצדדים, והצטבר ניסיון תפעולי יקר מפז לצורך גיבוש, יישום וניהול פתרונות יצירתיים. הניסיון מול החברה החרדית מלמד כי ניתן לגשר על פערים בין־תרבותיים מובהקים ולבסס נהלי עבודה ויחסי אמון מתמשכים, על אף השוני התרבותי והחשש ההדדי

יחידה צבאית אינה קהילה דתית

התפיסה שלפיה גדוד הוא קהילה, ושעל הרב לדאוג לצרכים הרוחניים של כל חיילי הגדוד אינה מתאימה לצבא של מדינה דמוקרטית. תגובה למאמרו של הרב ירון זילברשטיין ”הרב הצבאי בגדוד הסדיר: אתגרי המחר“

נחישות ורוח לחימה

מסמך ראוי ונכון

בניגוד לטענתו של סא"ל ארז וינר ("רוח צה"ל כמסמך ערכי היסוד של צה"ל", מערכות 373, נובמבר 2000), אין במסמך הערכים החדש של הצבא, המכונה "רוח צה"ל", ויתור על ערכים בסיסיים כאחוות לוחמים ואהבת המולדת

נוע כבר, לכל הרוחות!

נאומי הניעה לעידוד רוח הלחימה - מהעת העתיקה ועד למלחמות ישראל

מאז ומעולם נהגו מנהיגים ומצביאים לשאת דברים בפני לוחמיהם בטרם יצאו לקרב. נאום מוצלח מאפשר לחזק את רוחם של החיילים, לנסוך בהם ביטחון ביכולתם ואמונה בצדקתה של המשימה ולהניע אותם ללחימה בשדה הקרב