מציג עמוד 5 מתוך 204 תוצאות
בעקבות המלחמה בעיראק היו מי שמיהרו להכריז על מותם של מסוקי הקרב בשל האבדות הכבדות שהם ספגו בכמה מבצעים. אולם ניתוח של המבצעים האלה מלמד שהאבדות הכבדות לא נבעו מחולשותיו של מסוק הקרב, אלא בשל פגמים מהותיים בתכנונם של אותם מבצעים, וכי ההכרזה על מותו של מסוק הקרב נכונה כמו ההכרזה על מותו של הטנק בעקבות מלחמת יום הכיפורים
הטעויות השוליות שחושף אל"ם (מיל') משה גבעתי בספרו של אלישיב שמשי "איפה אני נמצא לעזאזל" אינן פוגמות במסקנה המרכזית של הספר . יתר על כן , מסקנתו של גבעתי כי מחלקת ההיסטוריה צריכה לאשר כל מחקר המתפרסם במערכות היא מקוממת ומסוכנת
הספר "יום שלא טוב למות בו" מתאר את מבצע "אנקונדה" שביצע צבא ארצות הברית באפגניסטן כמה חודשים לאחר פיגועי 11 בספטמבר. ספר זה מעניק הזדמנות להתבוננות מעמיקה ומרתקת, ולקחיו יכולים לשמש חומר למידה חשוב עבור מפקדי צה"ל
תקיפת מערכי טק"א כחלק מהשגת העליונות האווירית, כשלב מקדים לפני השתתפותו המלאה בלוחמת היבשה, הייתה חלק מרכזי מהדוקטרינה האווירית שטיפח חיל האוויר בשנים שקדמו למלחמת יום הכיפורים. לכישלון של תקיפת מערך הטק"א ברמת הגולן על־פי פקודת מבצע "דוגמן 5ב" בצהרי 7 באוקטובר 1973 הייתה השפעה מרחיקת לכת על האופן שבו נכנס חיל האוויר לסיוע לכוחות היבשה במלחמה, ואף השפיע על תקיפות טק"א בהמשך הלחימה
מאמר זה בוחן את פרשיית הקמתן של שש היאחזויות נח"ל במערב הנגב בשנת 1956, ודרכה את מערכת היחסים שהתהוותה בין הגופים האזרחיים לצבאיים בישראל בנוגע לשאלת המטרות הביטחוניות והמשקיות של היאחזויות הנח"ל. ההיאחזויות קמו כדי לבצר את צירי הפלישה הצפויים של צבא מצרים מקדמת סיני אל באר שבע, ובבחירת מיקומן לא התחשבו הגופים הצבאיים בגורמים משקיים כגון מצאי קרקע ומים לחקלאות. הפן החקלאי בהיאחזויות אלה שימש, לפי מפקדי צה"ל, רק כסות עיניים לנוכחות ישראלית צבאית בסמוך לגבול. טענתו המרכזית של מאמר זה היא כי הגופים הצבאיים הצליחו לכפות על הגופים האזרחיים את ההעדפה המוחלטת של הצרכים הביטחוניים על הצרכים המשקיים, אולם בניצחון זה היה טמון זרע הכישלון של ההיאחזויות הללו שקרנן ירדה ברגע שהשתנו אתגרי הביטחון בגבול המצרי. הכישלון השפיע גם לטווח הארוך, כאשר המחלקה להתיישבות של הסוכנות מיעטה להשתתף בהקמת היאחזויות נח"ל בחמש השנים הבאות, בין השאר בגלל ההשקעה הכספית שירדה לטמיון בהיאחזויות מערב הנגב.
צה״ל מצוי למעלה משנה וארבעה חודשים במלחמה תובענית וממושכת, ונדרש לתחקר את עצמו. עליו לערוך מחקר מעמיק על תפקוד הקצונה במלחמה, בהיבטים מקצועיים וערכיים. רק מחקר אמיתי ונוקב, שיערכו מפקדים עבור מפקדים ושתוצאותיו יוטמעו "ביד בטון" בצה"ל, יוכל להביא לתיקון התרבות הפיקודית והארגונית שהובילה אותנו לכישלון ב־7 באוקטובר 2023
על הקשר בין אפקטיביות צבאית בזמן אמת ובין המצב הביטחוני לאחר שנים והסכנה לצה”ל עקב אי ההבחנה בין השניים
יש תשובה אחת לכישלון: ניצחון. וזהו החזון והכיוון הבלעדי שעליו מורה המצפן, ועלינו - עלינו מוטל למצוא את הדרך
יש מורכבות בקריאת ספרים שכתבו גנרלים נאצים, שכמה מהם היו מטובי שבמפקדים הטקטיים בהיסטוריה. אחד הבולטים שבהם הוא רומל, וספרו – חיל רגלים תוקף – על חוויותיו כמ"פ חי"ר במלחמת העולם הראשונה מלמד תובנות ולקחים שכוחם יפה גם כיום
כיצד ייראה צה"ל בשנת 2048 לא ניתן לנבא, אך ניתן לשער שאותם יסודות ימשיכו לשרת אותו לנוכח אתגרי העתיד המשתנים