חלק שלישי- פתיח

בגיליון זה של "מערכות" אנו מביאים בפניכם, הקוראים, את החלק השלישי והאחרון של המאמרים בנושא התכנית הרב-שנתית של צה"ל

ניהול אירוע המבוסס על הערכת נזקים מקדימה

מודל הערכת הנזק המקדים נועד בראש ובראשונה לתת מענה לפערים בקבלת ההחלטות בניהול אירוע רעידת אדמה, אך רלוונטי לכל אירוע חירום באשר הוא. המודל יכול להעניק למדינה ולצבא כלים להתמודד עם תרחישי איום שונים

מלבנון השנייה לשלישית - תובנות של מג"ד מהמלחמה

ראייה מפוכחת ואמיצה של הכשלים עימם הגיע צה”ל למלחמת לבנון השנייה והתנהלותו בה יאפשרו מוכנות וביצועים טובים יותר בעימות הבא

דוגמה אישית

יש מקום לניתוח מסודר של ערך הדוגמה האישית ולהבחנה בין הרמות שונות שלה

טסים מחוץ לקופסה: הובלת בניין כוח במערכי הכטמ"ם

נוכחות גוברת של כוחות חדשים בשוק העולמי מאפשרת לאויב "רף כניסה" תקציבי וטכנולוגי נמוך מבעבר ויוצרת אתגרים חדשים למערכת הביטחון. אתגרים אלו מניעים את מנהלת מל"טים לספק פתרונות בקדמת הטכנולוגיה במטרה לשמר את היתרון האיכותי של צה"ל, להוביל את תחום הכטמ"ם בעולם וכפועל יוצא לקדם את התעשיות הביטחוניות בעסקאות ייצוא

קטלניות הלוחם הבודד

החתירה למטב את יכולות הליבה של הלוחם, חשובות ככל שיהיו, לא תצליח לייצר את העליונות הנדרשת. ההסתכלות צריכה להיות רחבה על יכולות הלוחם והמסגרת מול מגבלותיהם, ופיתוח דרכי הנגשת מידע ויכולות בצורה אינטואיטיבית תוך שילוב יכולות טקטיות משולבות אוטונומיה

בונים את ההחמצה הבאה

ב־2006 התברר כי צה"ל, שהיה רלוונטי מאוד ללחימה נגד הפלסטינים, היה לא רלוונטי מול החזבאללה. עתה - כך נראה - שוב בונה את עצמו צה"ל להתמודדות עם מגוון קטן מאוד של תרחישים

כלים בלתי מאוישים בזירה הימית

קצב הפיתוח של כלי שיט בלתי מאוישים הוא איטי בהשוואה לקצב הפיתוח של כלי טיס בלתי מאוישים. אחת הסיבות לכך היא שהכלים הימיים הבלתי מאוישים אינם תחליף לכלים המאוישים, אלא חלק משלים בלבד שנזקק להגדרת צורך ולהתאמת התפיסה המבצעית

לקחי מלחמת לבנון השלישית

סביר להניח שרבים מלקחי מלחמת לבנון השלישית - אם וכאשר תפרוץ - יהיו דומים מאוד ללקחי מלחמת לבנון השנייה והראשונה. מדוע לא מצליח צה"ל ליישם כראוי את לקחי מלחמותיו

פרק שלישי: "אחרַי" בשגרה — הנעת פקודים לביצוע משימות