מציג עמוד 5 מתוך 498 תוצאות
השאלה מה מניע חיילים להילחם מעסיקה את המחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי זה זמן רב. מחקר שנערך בקרב לוחמים שהשתתפו ב"עופרת יצוקה" שופך אור על הנושא ומצביע על נקודות הבדל ודמיון בין לוחמי הסדיר ללוחמי המילואים בשאלה הזאת
פיתוח של אמצעי לחימה מצריך זמן רב ומשאבים עצומים - כספיים ושל כוח אדם. ברגע שמחליטים ללכת בכיוון מסוים, מוותרים למעשה על הרבה כיוונים אחרים בגלל מגבלת המשאבים. מכאן שלבחירת הכיוון הנכון יש חשיבות קריטית
מפקדים צריכים להיות מודעים לכך שבעת קבלת החלטות - במיוחד בתנאים של לחץ זמן ושל חוסר ודאות - הם עלולים ליפול קורבן לכשלי חשיבה שיגרמו להם לקבל החלטות שגויות. כשלי החשיבה האלה נקראים ”הטיות קוגניטיביות“, והמאמר מסביר מהן וכיצד ניתן להתגונן מפניהן
כדי שכוחות יפעלו בשילוביות מלאה - כמו ב“עופרת יצוקה“ - יש לבנות את המערכת המשולבת ולאמץ זמן רב לפני הלחימה פרקטיקות של עבודה משותפת בקרב כל הכוחות והמפקדות שמרכיבים אותה
צה"ל הפעיל למשך זמן קצר ל ֹמות להעברת אספקה לכוחות בגבול הצפון, אך עד מהרה ויתר על שירותן והחליט להסתפק בסבל החי"ר הממוכן. לעומת זאת בכל הצבאות החשובים בעולם ממשיכים להיעזר בבהמות משא בשל יתרונותיהן הגדולים בשטחים הרריים
למרות כל מה שנעשה בין מאורעות תרפ"ט למרד הערבי ב־1936, לא היה מספיק באף אחד מתחומי הפעולה של ההכנה הצבאית. הרי ניתן לקבוע כי ארגון "ההגנה" נכנס לניסיון הקשה של ההתמודדות עם המרד הערבי מוכן הרבה יותר מאשר ב־1929 ודבר זה אפשר לו לעבור במשך זמן קצר לשיטות לחימה אחרות. אולם גם האויב היה אחר ויעדי התקפותיו היו שונים
בעת שגרה מטפלת המשטרה במצבי חירום בתוך גבולות המדינה. העברת הסמכות הזאת לפיקוד העורף במקרה של רעידת אדמה עתירת נפגעים לא תייעל את עבודות ההצלה כפי שטוען אל“ם חיליק סופר (“רעידת אדמה בישראל: האתגר והמענה“, מערכות 418 (אלא תגרום לתשלום “דמי לימוד“ יקרים, שמשמעותם היא איבוד זמן יקרונזקים לפרט ולמדינה
מאמרו של פרופ' יחזקאל דרור (אסטרטגיה רבתי לעידן של 'בין שלום למלחמה' ,"מערכות" 377, יוני 2001) נשען לדעת סא"ל (מיל) אלכסנדר סלע, על תיאוריות אקדמיות, שמעולם לא הועמדו במבחן המציאות, ואשר בדיקתן מחייבת זמן רב. להלן הוא מציג ראייה אסטרטגית אלטרנטיבית לביטחון ישראל, שהיא, לדעתו, רלוונטית יותר
חמאס היא תנועה אסלאמית הניחנת באורך רוח, מתוך אמונה שאללה הכריע את המאבק בפלסטין לטובת המוסלמים ולכן זו רק שאלה של זמן עד שישראל תחדל להתקיים. ניצחון מבחינתה איננו מונח צבאי אלא תודעתי ותרבותי אסלאמי. על כן המטרה צריכה להיות לא רק לפגוע בחומר, אלא לנסות ולפגוע ברוח הלחימה של חמאס באמצעות הבנת רכיבי תרבות ההתנגדות שלה.
ישראל טרם גיבשה מדיניות סדורה בנוגע להתנהלותה ביחס לתחרות הבין־מעצמתית החדשה. ההחלטה החלוצית שקיבלה ליטא מול האיום הרוסי, שייתכן שהביאה תוך זמן קצר להישג משמעותי במשבר המהגרים, יכולה אף היא לשמש השראה לישראל כיצד ממנפים איום לטובת שיפור הביטחון הלאומי