התקפות לילה בתקופה העתיקה והחדשה

לא מלחמה ולא שלום: התמודדות ישראל במסגרת העימות באזור האפור עם איראן וחזבאללה

בעשור האחרון גדלה מעורבותם של שחקנים שונים במסגרת העימות באזור האפור. עימות זה מוגדר כמרחב תפיסתי בין שלום ומלחמה, שבו מתנהלות פעולות החורגות מסף התחרות הרגילה, אך אינן חורגות – באופן מכוון – מסף של עימות צבאי ישיר בקנה־מידה נרחב. תכליתו של העימות להשיג יתרונות מדיניים, כלכליים וצבאיים בזירה הבין־לאומית או האזורית, במעין תחרות גיאו־פוליטית, ולהימנע במקביל מתגובות צבאיות מהיריבים. מטרות מאמר זה להציע גיבוש של תיאוריה כוללת וסדורה באמצעות המשגה ואפיון של העימות באזור האפור, תוך ניתוח יישומי של מקרה בוחן הנוגע לעימות העקיף בין ישראל לאיראן ולחזבאללה

ממורשת ההגנה העברית פקודת החברות תש"ג

עמדות פוליטיות ביהודה ושומרון 1973-1972

שובר שוויון בעימות בלתי מאוזן: הממד הנוסף

בזירה החדשה של הלחימה בטרור נדרשת חשיבה אחרת לא רק ברמה הטקטית והטכנולוגית, אלא ברמה התפישתית. היא זו שתוביל את צורת הלחימה בעתיד הנראה לעין

לזכרו של אל"מ (מיל') אלעזר (לסיה) גלילי

מונאש - מצביא יהודי חדשן שנשכח

המגזר האזרחי בשירות המודרניזציה הצבאית של סין: מדיניות "היתוך צבאי-אזרחי"

התחרות הבין-מעצמתית בין ארצות־הברית לסין משלבת בין הפן הצבאי לכלכלי, כשבתווך ניצב הפן הטכנולוגי. לצורך כך רתמה סין את תעשייתה, הביטחונית והאזרחית כאחת, כאמצעי להשגת מטרותיה המדיניות. על ישראל, שמקיימת קשרים עם שתי המעצמות, להכיר את המערכת הסינית על מורכבותה, ובעיקר את יחסי המגזר הצבאי והאזרחי שבה, על־מנת לפזר את החשש של מי מהצדדים

מכתבים טקטיים והדרכתיים על ספורט וספורטיביות

הסתערות על מערך־עמדות מבוצר