מה בין טכנולוגיה לפסיכולוגיה צבאית

האתגר: הופעתן של טכנולוגיות חדשות (דוגמת ה־data big ,שיפורים אלגוריתמיים, מחשוב בענן, שיפורים בתקשורת וחומרות קצה חזקות יותר מבעבר) מאפשרת סוגים חדשים של לחימה וקוראת תיגר על תפיסות היסטוריות של שדה הקרב. הטכנולוגיות החדשות משנות גם את עולם הפסיכולוגיה הצבאית ואת שלל הממשקים שבין פסיכולוגיה ובין צבא ולחימה. לפסיכולוגיה הצבאית המשתנה תפקיד חשוב עוד יותר בעידן הנוכחי, כאשר ההצלחה בשדה הקרב החדש מושפעת מהתפיסה והחשיבה האנושית בנוסף להישגיים צבאיים מסורתיים.

שקיפות, למידה ואמון: מאסונות צאלים לאתגרי צה"ל בלמידה מאירועי 7 באוקטובר

מחקר זה בוחן את יחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי לבין תהליכי הלמידה הארגונית בצה”ל, דרך ניתוח השיח התקשורתי אודות אסונות צאלים א’ וב’. באמצעות ניתוח שיח כמותי ואיכותני של פרסומים תקשורתיים. המחקר מתחקה אחר האופן שבו סוקרו ונדונו בתקשורת תהליכי הלמידה, השקיפות והאמון הציבורי בפרשות אלו, במטרה להבין כיצד הדינמיקה התקשורתית־ ציבורית משפיעה על יכולתו של הארגון ללמוד ולהשתפר. ממצאי המחקר מצביעים על המתח המובנה בין הצורך בשקיפות לבין שמירה על ביטחון מידע, וכיצד מתח זה משפיע על אמון הציבור ועל תהליכי הלמידה הארגונית. הממצאים מאששים את ההשערה כי הסתמכות יתר על טיעוני ביטחון מידע יוצרת אפקט בומרנג המוביל לאובדן שליטה על המידע ולפגיעה באמון הציבור. ניתוח מחזור החיים התקשורתי של האירועים חושף דפוסים שונים של התפתחות השיח הציבורי, כתלות באסטרטגיית התגובה הארגונית ובמידת השקיפות. נמצא כי הלחץ הציבורי, במיוחד מצד המשפחות השכולות והתקשורת, מוביל להתערבות של גורמים חיצוניים ולהרחבת היקף החקירה והלמידה. בהתאם להשערות המחקר, נמצא כי שיח תקשורתי המתמקד בכשלים מערכתיים מוביל לשינויים ארגוניים משמעותיים יותר, בעוד שמיקוד בהטלת אחריות אישית מהירה לצורך שיקום אמון מיידי מגביל את היכולת לקיים תהליכי למידה מעמיקים. הממצאים מדגישים את חשיבות ההתאמה בין אסטרטגיית התגובה הארגונית לציפיות הציבור בהתאם לאירוע. המחקר מציע תובנות רלוונטיות להתמודדות עם אתגרי הלמידה והתחקור העומדים בפני צה”ל בעקבות אירועי השבעה באוקטובר 2023, בכל הנוגע לאיזון בין שקיפות, אמון ציבורי ולמידה ארגונית בעידן הדיגיטלי

אקלים בטיחות, עבודת צוות וסגנון מנהיגות: מרכיבים של מוכנות בטיחותית ביחידות שדה

שאלון שפותח ואשר נועד למדוד את אקלים הבטיחות, את עבודת הצוות ואת סגנון המנהיגות ביחידות שדב התגלה כמכשיר ניבויי מובהק של נתוני הפציעות, של תקלות הנשק ושל כשלים משימתיים ובטיחותיים בשלוש חטיבות סדירות והצביע על הבדלים מובהקים בין חטיבות, גדודים, פלוגות ומחלקות. שימוש תקופתי בשאלון לצורך מתן משוב אישי למפקדים יכול לספק אמצעי לשיפור המוכנות ביחידות השדה

הלמידה תוך כדי הלחימה ב "עופרת יצוקה"

במבצע "עופרת יצוקה" הפעיל צה"ל מנגנוני למידה רבים הן במסגרת היחידות הלוחמות והן במסגרת גופים חיצוניים שסייעו להן. המנגנונים האלה הקלו על הכוחות הלוחמים להשיג את יעדיהם ולחסוך בחיי אדם

חקר העתיד לתכנון ההווה

אין עדיין כלים לחזות את העתיד, אך יש מתודולוגיות שמאפשרות להציג סדרה של עתידים אפשריים. במאמר מוצגות המתודולוגיות האלה לחקר העתידים והדרכים להפיק מהן את המרב

מהו ניהול ידע מבצעי?

השפעת החיכוך הצבאי במרחב הימי על הביטחון הלאומי של ישראל

מלחמת "חרבות ברזל" והחיכוך באזור באב אל־מנדב מדגישים את המתח שבין עצמאות ישראל והבטחת חופש הפעולה שלה, ובין ההכרח בשיתוף פעולה בין־לאומי במרחב הימי. על ישראל לפעול לגיבוש קואליציות במרחב בהרכבים ומטרות שונים, ממקום של עוצמה

פתרונות חלקיים לבעיות אמיתיות

סא"ל גיל נוחמוביץ מצביע על בעיות רבות שפוגעות בהתקדמות המקצועית של קציני מטה, אבל הפתרונות שהוא נותן לא תמיד ישימים | תגובה למאמר "האתגרים שבפיתוח קציני מטה", גיליון 447

הפתרון להעלאת כשירות מערך המילואים - פיצולו

פיצול כוחות המילואים לשני דרגים על פי גיל המשרתים עשוי לפתור רבות מהבעיות שפוגמות כיום בכשירותו של מערך המילואים ומרתיעות את הדרג המדיני והצבאי מלהפעילו בעת חירום

על המרחב האנושי בלחימה, השפעת השיח על תהליכי הלמידה והשתלבות נכי צה"ל באקדמיה

"הלחימה במרחב האנושי הפכה למשימה כבדת משקל, ובעקבותיה הנגישות של התקשורת והגורמים הבין לאומיים לתחום הלחימה, הכריחה את המפקדים להקדיש לכך זמן ומשאבים בצורה מעמיקה ואינטנסיבית יותר" בפרק זה נדבר על אתגר המרחב האנושי ועל חשיבותה של הכרת האוכלוסייה האזרחית בזירות הקרב המודרניות. נעסוק ביחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי ותהליכי הלמידה הארגונית בצה"ל ולסיום נחתום במחקר חדש שבדק את השתלבותם של נכי צה"ל באקדמיה