סיקורת ספרים - פיקוד מבוזר מוכוון מטרה

על הניסיונות של צה"ל ושל צבאות ארצות־הברית ובריטניה להעתיק מצבא גרמניה את שיטת הפיקוד המבוזר מוכוון המטרה. על ספרו של ד"ר איתן שמיר, "פיקוד משימה", מודן, מערכות ואמ"ץ תוה"ד, 2014, 256 עמודים

מערכת ארנהם

אילו הצליח מבצע "גן השוק" היה מאפשר לגנרל מונטגומרי ולכוחות בעלות הברית שבפיקודו לחדור למישורי גרמניה הצפונית - ולהביא להכרעתה המהירה. מאמר זה ידון בחלקה של הדיוויזיה הבריטית המוצנחת הראשונה

האם ניתן להכניע את החמאס?

"חמאס הוא גם תנועה וגם רעיון. אם ניקח לדוגמה את גרמניה הנאצית או את יפן המיליטנטית נבין שאפשר להכניע ארגון, ואז הכרעה של רעיון הופכת להיות פחות חשובה. אם אתה מחסל את הארגון – הרעיון אולי עדיין קיים, אבל אין מי שיבצע אותו". ד"ר הראל חורב, היסטוריון וחוקר חמאס ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, בריאיון ל"קול המערכות" - האם ניתן להכריע את החמאס?

פרויקט ה"לביא", תהליך קבלת החלטות, 1987-1980 - סיבה ומסובב

פרויקט "הלביא" הוא הפרויקט הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל. הפרויקט הזה - תכנונו וייצורו של מטוס קרב מתקדם מן השורה הראשונה - היה אתגר כה גדול מבחינות טכנולוגית וכלכלית, שהרתיע מדינות חזקות יותר. מדינות כמו צרפת, גרמניה ואיטליה, העדיפו לשתף פעולה ולא לפתח ולייצר מטוס קרב מן הדור החדש משלהן

נוצרים

השלום האבוד

מדוע לא יישם הצבא האדום את דוקטרינת "הקרב העמוק" ב-1941?

אף שהוגי דעות צבאיים של הצבא האדום יצרו כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת את דוקטרינת "הקרב העמוק", שנחשבת לרלוונטית גם עתה , בראשית המאה ה-21, הרי שבשלבים הראשונים למלחמת גרמניה- בריה"מ היו אלה דווקא הגרמנים שישמו אותה. המאמר מונה כמה מהסיבות לכך שב-1941 לא היה הצבא האדום בשל ליישום "הקרב העמוק": החל ממחסור קריטי במשאיות ובנגמ"שים, דרך בעיות מבניות וכלה בעובדה שרוב המגויסים היו בלתי מיומנים בהפעלת כלי הנשק שעמדו לרשותם

פרק שני: יישום תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה

תוכן העניינים

רקע