מציג עמוד 5 מתוך 1311 תוצאות
המלחמה באוקראינה היא הזדמנות לחקור בדיעבד מקרה בוחן עדכני של כישלון הרתעה קונוונציונלית. מאמר זה מעלה תהיות על אופי ההרתעה שהפעיל המערב באירועים שקדמו לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובעיקר מדוע לא אותת באופן יעיל וחזק את נכונות כוונותיו. עקב כך יש להשתמש במלחמה הנוכחית כדי לבחון את יעילות ההרתעה שמפעיל המערב בימים אלה כלפי איראן
למחלוקת המודיעינית בשאלה אם האנתפאדה השנייה (אוקטובר 2000) הייתה פרי יוזמה של יאסר ערפאת והרשות הפלסטינית או שמא התפרצות ספונטנית שהפתיעה את שני הצדדים, השלכות רחבות שעד היום לא קיבלו התייחסות ראויה. על־פי הערכת מודיעין אחת, שהייתה מקובלת על רוב מקבלי ההחלטות ועיצבה במידה רבה את תגובת ישראל, ערפאת יזם את המהומות. על־פי הערכה אחרת, לה היו שותפים רבים מגורמי המקצוע באמ"ן ובשב"כ, ערפאת לא יזם את המהומות ובשלב הראשון אף ניסה לעצור אותן ולהרגיע את המצב. בהמשך, בעקבות תגובה קשה של צה"ל, הצטרף ורכב על הגל. אף־על־¬פי שצה"ל נערך למהומות בעקבות התסכול הפלסטיני מכישלון פסגת קמפ דיוויד ובשל הניסיון מאירועי יום הנכבה במאי 2000, העיתוי שבו פרצו וזליגתן לתוך "הקו הירוק" הפתיעו אותו ואת מקבלי ההחלטות. המאמר טוען כי הערכת המודיעין לפיה ערפאת יזם את המהומות שגויה. בהצגתה כהערכה דומיננטית בפני מקבלי ההחלטות היו כרוכים לא רק כשלים מקצועיים, אלא גם כשלים אתיים
בעשור האחרון גדלה מעורבותם של שחקנים שונים במסגרת העימות באזור האפור. עימות זה מוגדר כמרחב תפיסתי בין שלום ומלחמה, שבו מתנהלות פעולות החורגות מסף התחרות הרגילה, אך אינן חורגות – באופן מכוון – מסף של עימות צבאי ישיר בקנה־מידה נרחב. תכליתו של העימות להשיג יתרונות מדיניים, כלכליים וצבאיים בזירה הבין־לאומית או האזורית, במעין תחרות גיאו־פוליטית, ולהימנע במקביל מתגובות צבאיות מהיריבים. מטרות מאמר זה להציע גיבוש של תיאוריה כוללת וסדורה באמצעות המשגה ואפיון של העימות באזור האפור, תוך ניתוח יישומי של מקרה בוחן הנוגע לעימות העקיף בין ישראל לאיראן ולחזבאללה
בני אדם נוטים לנתח את המציאות המורכבת שסביבם באמצעות כללי חשיבה אינטואיטיביים ואוטומטיים שעלולים להביא לתפיסה מעוותת של המציאות. אנשי מודיעין מועדים במיוחד ליפול למלכודות קוגניטיביות כאלה
צה“ל מעביר כיום יותר ויותר משימות ליועצים אזרחיים חיצוניים. שיא האבסורד: צה“ל נעזר ביועצים אזרחיים לענייני אבטחה. במקרים רבים מדובר בפינוק מנוון, הרסני ובזבזני
הספר ”סערת המלחמה“ של אנדרו רוברטס )דביר, 2011 )הוא סיכום רהוט וקולח של מלחמת העולם השנייה, אך כמו ספרים דומים רבים מתעלם מהאספקטים הטכנולוגיים של המלחמה ובכך פוגם ביכולת הקורא להבין את האירועים
סטלין קיבל שפע של התרעות על כוונת הגרמנים לפלוש לארצו ביוני 1941 - והתעלם מהן. באוקטובר 1941 הוא קיבל מידע מדויק על כך שיפן אינה עומדת לתקוף אותו במזרח הרחוק וניצל את המידע הזה כדי לתגבר את חזית מוסקבה ביחידות מהמזרח הרחוק ולהנחיל תבוסה קשה ראשונה לגרמנים. המסקנה - שאותה נאלצה גם ישראל ללמוד על בשרה ב-1973 - היא שהמודיעין המעולה ביותר הוא חסר ערך אם אין עושים בו שימוש
