מציג עמוד 5 מתוך 141 תוצאות
משבר הקורונה לימד אותנו כי גם אם כלפי חוץ נראה היה כי העשייה בצה"ל התרחשה "יש מאין", היא התבססה על המשאב האנושי. ואולם כדי לאפשר זאת, על מפקדי צה"ל מוטלת החובה לעודד הטמעה ופיתוח של ערכים המאפשרים יצירה של תרבות מיטבית ולהסיר, לפי הצורך, חסמים ארגוניים
מול טיעונים השבים ועולים בדבר הקושי של צה"ל ושל החברה הישראלית לשלב נשים בתפקידי לחימה ראוי להציג תפיסה הרואה בכך מהלך נכון מהבחינה הערכית, אפשרי מהבחינה המעשית ואף יעיל מהבחינה הארגונית
שילוב נשים בדרג המסתער מבוסס על טיעונים חלקיים ומוכרים שמרביתם משאת נפש יותר משהם תקפים בנוגע לתחום הצבאי בכלל ולצה"ל בפרט תגובה למאמרם של תא"ל רחל טבת-ויזל וסא"ל אריאל ויינר "מסתערות למרות הכול" )מערכות 456)
אף על פי שארגוני הסיוע הבין-לאומיים שפועלים ברצועת עזה עלולים להקשות על ישראל בזירה המדינית, עבודתם היא נכס חשוב שאין לו תחליף. לכן על ישראל ללמוד כיצד לעבוד עם הארגונים האלה
אין אמת בטענה הפופולרית שבכל עימות אסימטרי בין מדינה לבין ארגון טרור וגרילה נגזר דינה של המדינה להפסיד. מההיסטוריה אנחנו לומדים שבמקרים רבים דווקא המדינות מנצחות
קשר טוב בין חונך לחניך צריך להוביל אותם ממצב שבו השניים הם יחידה אחת, כמעט בלתי נפרדת, למצב שבו החניך מקבל עצמאות מוחלטת
על אופי המלחמות של היום נאמר ונכתב הרבה. על התפתחות זהותו המקצועית של צה"ל בתגובה אליהן נכתב הרבה פחות. בחקר הסוגיה הזאת - כך נראה - עדיין יש לעשות כברת דרך ארוכה