מציג עמוד 5 מתוך 528 תוצאות
לאחר שלב ארוך יחסית של למידת משמעויות וגיבוש תפיסה מבצעית, הותנעה בצה"ל לפני כשנתיים וחצי תוכנית התעצמות רב־זרועית מרכזית. המאמר מציג את אתגרי המימוש העיקריים של התוכנית, את התפיסה החדשנית שגובשה לניהולה ואת המנגנונים שהופעלו עד כה כדי לצלוח את המורכבויות הרבות הגלומות בה
המאמר סוקר את חלוקת הסמכויות והאחריות המודיעינית בזירת עזה בין שב"כ לאמ"ן ב־30 השנים האחרונות, החל מאוסלו עד 7 באוקטובר. הוא מנתח מתחים תהליכים של מתחים, הסדרה ושיתוף פעולה בין הארגונים, תוך הדגשה של מתחים מבניים ופערים תפיסתיים. הכותב בוחן את השפעתם של שינויים בזירה – כמו השתלטות חמאס וההידרדרות הביטחונית – על היחסים בין ארגוני המודיעין, ומצביע על פער בין ההתארגנות הארגונית והקהילתית ובין המציאות שנוצרה. בפרק הסיכום הכותב מציע לחזק מנגנוני תיאום ובקרה, לעצב מחדש את חלוקת האחריות בהתאם לאיומים עכשוויים, ולראות במשבר הנוכחי הזדמנות לרפורמה מהותית שתתאים את הקהילה לאתגרי העתיד
לאחר שנתיים של לחימה ישראל לא הכריעה את חמאס, שבחרה בלוחמת גרילה, לא כי הדבר בלתי ניתן לביצוע, אלא מאחר שפעלה מדינית וצבאית בניגוד לעקרונות שעל פיהם פעלו מדינות עם צבאות סדירים שהכריעו בעבר ארגוני גרילה
מערכות המידע של אמ"ן עברו בעשורים האחרונים שינויים רבים ואימוץ של טכנולוגיות אזרחיות. לצד השיפור המשמעותי באיכות ובהיקף התוצרים, שינויים אלו גם ערערו מבנים של אחריות ובקרה. צחי דוידי ניתח את הקשר בין טכנולוגיה ובין מודיעין ותרבות ארגונית
סוד כוחם של ארגוני הטרור הוא המבנה הארגוני המיוחד שלהם: רשת של תאים עצמאיים, שבה כל תא אוסף מידע ויוזם פעולות תוך ניצול מהיר של הזדמנויות - לעיתים תוך עדכון במהלך הפעילות של ההנהגה. הדרך היעילה ביותר להילחם בארגונים האלה היא באמצעות הקמתם של ארגוני אנטי טרור בעלי מבנה דומה. הבעיה המרכזית היא שארגונים כאלה לא תמיד מתיישבים עם ערכי הדמוקרטיה
ההערכה המקובלת כיום היא שבן לאדן מסתתר בחבל וזיריסטאן, שלהלכה שייך לפקיסטאן, אך בפועל היא אינה מצליחה לממש את ריבונותה בו. שליטי האזור הם שבטים אפגניים הדוגלים באסלאם בגרסתו הקיצונית ביותר ותומכים בטאלבאן. המאמר מסביר כיצד איבדה פקיסטאן את השליטה על האזור, מדוע לא מצליח צבאה לכבוש אותו, ומה צפוי לעולם אם במקום שפקיסטאן תשתלט על וזיריסטאן, וזיריסטאן תשתלט על פקיסטאן
