מציג עמוד 5 מתוך 634 תוצאות
מערכות עומק: המנגנון המטכ"לי לתחקור אירועים מבצעיים חריגים
המנגנון המטכ"לי הקבוע לתחקור אירועים מבצעיים חריגים הוקם בצה"ל בתחילת מערכת "צוק איתן", בהתאם להחלטת ממשלה בנושא על יסוד המלצות ועדות טירקל וצ'חנובר, והפקת לקחים פנים צה"לית עקב תהליכי הבדיקה והחקירה של מבצעים קודמים. המנגנון משמש כיום מודל מרכזי, בקנה מידה בין־לאומי, להערכה עובדתית של טענות להפרות דין במסגרת אירועים מבצעיים חריגים. במסמך שכתבו סא"ל (מיל') חגי רוטשטיין, לשעבר רע"ן מערכה מדינית ותחקור מטכ"לי במכללות הצבאיות ורס"ן (מיל') ד"ר רפאל בן־ארי, רת"ח מערכה מדינית בענף מערכה מדינית ותחקור מטכ"לי במכללות הצבאיות, כותבים השניים על התהליכים שהובילו להקמת המנגנון הקבוע, עקרונות הפעולה ותפיסת ההפעלה של המנגנון כמרכיב באסטרטגיה המבצעית הכוללת ובמסגרת המערכה המדינית-משפטית, לצד היקפי הפעילות של המנגנון והאתגרים העומדים בפניו. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי. קריאה מהנה
מכתב לקצין מילואים: הזקוקה יחידת המילואים לאומנת?
איתור, הכשרה ושיבוץ של קצין השלישות בחטיבת מילואים
קפיצת המדרגה מקצין עוזר או קצין מטה בגדוד לתפקיד קצין מטה ברמת החטיבה גדולה עשרת מונים מכל קפיצה אחרת, כגון מרמת החטיבה לרמת האוגדה או מרמת האוגדה לרמת הפיקוד. מכאן החשיבות המיוחדת שיש לייחס לאיתור ולהכשרה של קציני שלישות חטיבתיים - במיוחד בחטיבות המילואים, שניהול כוח האדם בהן קשה ומסובך יותר מאשר בחטיבות הסדירות
מיעוט בתוך מיעוט: שירות מילואים של נשים בחטיבת חוד החנית
ב-2004 ריאיין מפקד חטיבת חוד החנית מילואימניקיות ששירתו תחת פיקודו על שירותן בחטיבה. רבות מהתובנות שהוא הפיק מהראיונות האלה בנוגע לשילוב נשים במערך המילואים רלוונטיות עד היום לכל צה"ל
העולם שאחרי גבעת חלפון
אין שום קשר בין יחידות המילואים של היום לסרט המיתולוגי ”גבעת חלפון אינה עונה". עם זאת מפקדים של גדודי מילואים זקוקים להרבה מאוד הדרכה וסיוע
הכנה פיזיולוגית למסע ארוך
מרבית ההכשרה שעובר מפקד ביחידות השדה בצה"ל נוגעת לתפקידי לחימה ופיקוד ומסמיכה אותו לפקד על אימונים קשים ביותר. באופן פרדוקסלי בהכשרתו חשוף המפקד מעט מאוד ללימודי המגבלות הפיזיולוגיות של האדם. מאמר זה הוא חלק מפרויקט "המכונה האנושית" ,שנועד לחדד בקרב הגורמים הפיקודיים את הצורך בהכרת מגבלותיו הפיזיולוגיות של החייל ובהתאמתו לתנאים שאליהם הוא נחשף
פרדיגמות במציאות משתנה: מודל צבא העם 2020
הצבא אינו ממצה בצורה מיטבית את שני המשאבים החשובים ביותר: כוח אדם וזמן. יש צורך ברור ומיידי בתהליך של שינוי ובמעבר מצבא מיליציוני לצבא יבשה מקצועי, שיוכל לאתגרים בעתיד הנראה לעין
לא קורבנות שווא
תחקיר מרתק על פרשה שהסעירה את דעת הקהל בישראל מעלה שוב את השאלה כיצד צריך צה"ל להתמודד עם תאונות אימונים. על ספרו של עמרי אסנהיים, צאלים, הטראומה של סיירת מטכ"ל, תל-אביב, כינרת זמורה-ביתן, 2012