מציג עמוד 5 מתוך 109 תוצאות
לעומת התוכנית הרב-שנתית "גדעון" מה משמעותן של תקופה "הרואית" של מלחמות קיומיות לעומת תקופה "פוסט־הרואית" של מלחמות, אשר אינן בגדר איום קיומי, על הלכי רוח ועל תפישות בציבור בנוגע לשירות צבאי מטעמים אידיאולוגיים
מאמרו של פרופ' עזר גת ("השתתפות נשים במלחמה - ביולוגיה ותרבות", מערכות 382, פברואר 2002), אשר מנוסח בשפה מדעית, חפה לכאורה מעמדה, מציג למעשה תיזה מגדרית מקוממת, שפועלת להנצחת אידיאולוגיות מסורתיות
לוחמי הנינג'ה היו שכירי חרב שהתמחו בריגול ובחבלה. הם היו מיומנים בתפעול מגוון רחב של כלי נשק, בעלי כושר גופני רב, אמיצים, בעלי תושייה ומחשבה מקורית ודבקים במשימותיהם, אף שהמוטיווציה שלהם הייתה כלכלית בלבד ולא אידיאולוגית. הם הרבו להשתמש בתחבולות, בהונאה ובגניבת דעת. מדובר במאפיינים שהם נכס גם לחיילים של היום
מאמר חדש על דה־מיליטריזציה של חברות מובסות ב"יום שאחרי", וכיצד לכפות שינוי אופי על חברה / ספר דיגיטלי מאת מייסד "האחים המוסלמים" שמלמד גם היום תובנות בנות כמעט מאה שנים / על מידת הרציונליות באיראן במלאת 46 שנים למהפכה / ספר "מהצד השני של הגבעה" מאת רמטכ"ל מצרים במלחמת יום הכיפורים / תמונת קרבות אוויר במלחמת העולם השנייה מהיבט בלתי מוכר – הצד הגרמני
בדיון על אופי המעורבות ההולכת וגוברת של הציונות הדתית בצה"ל, בולטות שלוש תזות עיקריות: הראשונה היא תזת ההדתה, שמסבירה את מעורבות הציונות הדתית בצה"ל כתהליך של השתלטות "תיאוקרטית" על צה"ל. השנייה היא תזת האופוזיציה השמרנית, שמסבירה את מעורבות הציונות הדתית בצה"ל כחלק מתהליך רחב יותר של מאבק בין תפיסות שמרניות בצה"ל, בעיקר בקרב הפיקוד הזוטר, ובין ערכים פוסט־מודרניסטיים שקנו שליטה בקרב הפיקוד הבכיר. השלישית קיבלה את הכינוי תזת הנוסעים ברכבת, והיא רואה את מעורבות הציונות הדתית כרצון טבעי להשתלבות בצבא ככל יתר אזרחי המדינה. קשה לבסס טיעונים אמפיריים בעד או נגד כל אחת מהתזות הללו. מחקר זה מנתח את מאפייני הנוכחות של בני הציונות הדתית במערך הלוחם של צה"ל, באמצעות ניתוח מאפייני הנופלים הדתיים במלחמת "חרבות ברזל", מתוך רצון לבחון באופן אמפירי שאלות הקשורות בתזות הללו. מחקר זה מהווה המשך למחקר קודם, שבחן מאפיינים חברתיים-כלכליים של נופלי "חרבות ברזל", אך משתמש במתודולוגיה שונה, ממוקד באוכלוסייה דתית וכן כולל ניתוח של כל נופלי המלחמה. הראיות התומכות בתהליך הדתה עשויות להיות מונוליתיות דמוגרפית ואידיאולוגית של מעורבות הציונות הדתית, כמו ריכוז בהתנחלויות, בישובים דתיים ובדרגות גבוהות. לעומת זאת, ראיות התומכות בהשתלבות עשויות להיות אפיון דמוגרפי רחב של מעורבות הציונות הדתית. ממצאי המחקר מצביעים על נשיאה חריגה של נטל הסיכון הבטחוני על ידי הציונות הדתית, בעוד האוכלוסייה הלא־דתית נושאת בנטל סיכון ביטחוני הדומה לחלקה היחסי באוכלוסייה. מבחינת המעורבות של בני הציונות הדתית במערך הלוחם בצה"ל, ממצאי המחקר מצביעים על גיוון יחסי בסוגי היישובים שהם מגיעים מהם מבחינת מיקומם של היישובים והצביון הדתי שלהם, ועל דומיננטיות של בני הציונות הדתית בקרב נופלי המילואים ובקרב הדרגות הזוטרות. כמו כן, נמצא כי בקרב נופלים דתיים שיעור יחסית גבוה של ישובים מאשכול סוציו־אקונומי נמוך יחסית לנופלים שאינם דתיים. מאפיינים אלה אינם תומכים בתזה התופסת מעורבות של השתלטות תיאוקרטית על צה"ל, ומאפשרים נקודת מבט נוספת על תהליכי שינוי המתרחשים בו