האסטרטגיה של ההפרדה - הממד האופרטיבי - הדוגמה של צפון השומרון

המאמר מנתח את הגורמים שהביאו לירידה המשמעותית בהיקף הפיגועים בעורף ישראל בשנים 2003- 2005 ומגיע למסקנה שלגדר ההפרדה חלק מרכזי בכך לצד תפיסת ההפעלה המערכתית והסינרגיה בין מרכיבים נוספים שמפורטים להלן. המחבר קובע שגדר ההפרדה לא רק הגבירה מאוד את יעילותו המבצעית של צה"ל במלחמה נגד הטרור, אלא גם איפשרה לו לצמצם משמעותית את האמצעים שהיו נחוצים קודם לכן, דוגמת סגרים , כתרים עוצרים וכו'

קטלוג ספרי מערכות

מלחמה נחושה או הפגנת סרק?

בקרב המפקדים והחוקרים של מלחמת יום הכיפורים - הן הישראלים והן המצרים - ישנה מחלוקת עמוקה בנוגע לשאלה אילו יעדים רצו המצרים להשיג במתקפת 14 באוקטובר 1973. השאלה המרכזית היא אם המתקפה הזאת הייתה מאמץ אמיתי של המצרים להגיע למעברי ההרים בסיני ואף מעבר להם - בהתאם לתוכנית המלחמה שלהם - או שמדובר היה במראית עין של מאמץ אופנסיבי שנועד רק לרצות את הסורים

פשרה של שתיקה : ברית המועצות ומלחמת "שלום הגליל"

מערכות 362

קצינים חייבים לכתוב

תפעול כוחות מוטסים ומוצנחים – כיצד ?

פרדוקס הכוח האווירי: יותר מדויק, פחות אפקטיבי

המצגות וההצגות: כלי אפקטיבי או מכשול לחשיבה?

הנטייה בצה”ל להסתמך על מצגות מובנת, אך אם לא נבחן לעומק את השפעותיהן – אנו עלולים למצוא עצמנו משקיעים שעות בבנייתן וזמן מועט בחשיבה אמיתית. יש מקום למצגת, אך יש גם לדיון, להתבוננות ולניתוח עצמאי. האתגר טמון לא בטכנולוגיה, אלא באופן שבוחרים להשתמש בה

על ממשל ומשילות במערכת הגרעין בישראל: עיון היסטורי ראשוני

מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות