מציג עמוד 49 מתוך 1170 תוצאות
הקרב על שדה התעופה גוסטומל הראה מה קורה כאשר כוח נלחם את הקרב שלא תכנן למען הישג שלא ניתן לעמוד בו. עקב כך עולות השאלות: האם אפשר לבנות כוח בעל כשירות בסיסית, שתאפשר לו לפעול במגוון מתארים שונים, והאם יש לדבוק בתוכנית המבצע לאחר שכלל התנאים המוקדמים השתנו?
קרב הדמים, שבו הסתבכו הכוחות המיוחדים של ארה"ב ב-3 באוקטובר 1993 במוגדישו, בירת סומליה, חולל מהפך של ממש במדיניות ההתערבות הצבאית של ארה"ב . בעקבותיו החליטו האמריקנים כי לעולם לא יתערבו שוב בסכסוך כלשהו מסיבות הומניטריות, אלא רק אם יש להם אינטרס חיוני. הספר "נץ שחור הופל במוגדישו" (יראה בקרוב אור בהוצאת מערכות), העוסק בקרב הדמים הזה, מהווה מסמך חשוב בתחום הסבוך של הפעלת כוחות סדירים נגד כוחות חתרניים בנוכחות אוכלוסייה עוינת
שדה הקרב העתידי אינו מונופול של שום קצין או פרשן צבאי. אף אחד מאלה עדיין לא השתתף בו, והתחזיות באשר לאופיו, למיקומו ולכלי הנשק שיופעלו בו אינן רלוונטיות כיום. אולם קציני צה"ל הדנים בו חייבים לפתח כלי חשיבה שלפיהם צה"ל חייב לנצח באותו שדה קרב בכל מקרה ובכל מצב ולא לרמוז אפילו כי "כלל לא ברור איזה צד ינצח בו"- כדברי אל"ם דורון מינרט במאמרו "משריון למיכון אווירי" (מערכות 370, אפריל 2000)
האתגר: מושג ה״לכידות״ מרכזי וחשוב. הוא המקור העיקרי למוטיבציה של הפרט, הוא משפר ביצועים אפקטיביים ויש לו השפעה על צמצום תגובות קרב. בכל הקשור לגורם האנושי, לצד מושג המנהיגות, הוא המפתח המרכזי של הפסיכולוגיה הצבאית. יחד עם זאת, הוא קשה ומורכב להבנה, והתפתחות מדידתו במהלך השנים משקפת את השינוי באופן הגדרתו, את ההבדלים בתפיסה המקצועית של החוקרים שעסקו בתחום על־פני שלל דיסציפלינות במהלך השנים ואת סוגי הטכנולוגיות ושיטות המדידה שהשתנו.
הטנק הוא מרכיב מרכזי בשדה הקרב, ומספק יכולת שאינה זמינה בפלטפורמות אחרות. כאשר הוא מופעל כחלק מצוות קרב משולב אפקטיבי, שמונהג היטב, מאומן היטב ומונחה על ידי תו"ל נכונה, ומפעיל מערך יכולות רחב לאורך כל רוחב ועומק שדה הקרב ולמשך זמן מספק – אזי יחד עם שאר צוות הקרב הרב־ חילי יוכל לשרוד – ולהצליח. מאמר חדש מאת קולונל (דימ') קלינטון ג'יי אנקר השלישי, שמתכתב עם מאמר שכתב ב"מערכות" לפני למעלה מעשור
התמורות הארגוניות המשמעותיות שחלו בצה"ל בשנים האחרונות יוצרות בקיעים ברכיב הטוטליות ש ל ה מ ק צ ו ע ה צ ב א י . הטוטליות היא נשמת אפו של המקצוע הצבאי, ולכן התרחבותם של הבקיעים האלה מאיימת על שרידותו של המקצוע הזה ועל עתידו ועל אופיו של שירות הקבע. קריסתה של המקצועיות הצבאית המוחלטת והבלתי מתפשרת תוביל לשינוי פניו של צה"ל בכלל ושל צבא הקבע בפרט תוך הצבת סימן שאלה טורד מנוחה על מבנהו העדכני של צה"ל ועל יכולתו למלא את משימותיו
״הדבר הכי משמעותי בלמידה המבצעית של חיל האוויר במהלך המלחמה הזו הוא היכולת לקלוט אמצעים חדשים וגופים חדשים, כלומר ללמוד תוך כדי תנועה איך אנחנו משנים את הצורה שלנו בתוך המרחב. לא רק לפעולה הבאה, אלא גם לפעולות הבאות". סא"ל (מיל') ציקי שכטר, מצוות הלמידה של ראש להק אוויר בחיל האוויר, בריאיון ל"קול המערכות״ על הלמידה המבצעית בחיל האוויר ומה מאפיין את הפעילות ב"חרבות ברזל"
אומץ לב רב נדרש מן הנלחמים בחזית – הם שיפגשו את החיכוך הנורא של מסה מול מסה. מנגד, פעולות בעומק החזית או בעורף האויב מחייבות אומץ לב של מקבלי ההחלטות והיערכות תואמת. צבא שיש לו רצון להכריע, אומץ לקבל החלטות ומפקדה ייעודית כמפקדת העומק צריך להיות בנוי כראוי, מאומן היטב ואמיץ מחשבתית למצות את כליו – בשלב עיצוב ההיגיון האסטרטגי, בשלב התכנון האופרטיבי ובשלב הפעלת הכוח תוך כדי הלחימה
ספר זה נכתב לפני המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023. מטרתו הייתה להסביר כיצד התפתחו בצה"ל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. האחד מתקדם, חדשני ונוצץ, והשני מיושן, מסורבל, אפור ולא רלוונטי לשדה הקרב מלבד למשימות הגנה. הספר ניסה להתחקות אחר הסיבות להתפתחות שני הצבאות בצה"ל, להבין את המשבר שצה"ל חווה עקב כך, ולהציע כיצד ניתן לפתור אותו. זאת תוך ניסיון לענות על שלל שאלות קשות שעליהן קיבלה החברה הישראלית תשובה כואבת
בחמאס רואים את עסקת החטופים כפרי הניצחון במערכת מבול אלאקצא. לפיכך הם מנצלים את הפעימות השונות באמצעות מילים, ציטוטים קוראניים ובתי שיר, להעביר מסר חד וברור ללא שימוש בטכנולוגיה מתוחכמת, כי אם ברטוריקה שנטועה בנשמתו של דובר הערבית, וזרה ובלתי מובנת בעיני המערב. רצוי שצה"ל וגופי המודיעין בפרט ידברו את השפה, וינהלו מלחמת תודעה מושכלת ומקצועית, תוך שימוש בשפה הערבית ובמכמניה. המאמר משופע בתמונות, ורצוי להתמקד בכל אחת מהן