כיצד נעלמה ההתרעה למלחמה מתפיסת הביטחון של ישראל?

המאמר בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר, לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה. בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית

מודיעין, התרעה ו"חרבות ברזל"

במאמר זה טוען ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') אהרון זאבי פרקש, שעדכון תפיסת ההתרעה והמודיעין בתפיסת הביטחון, באסטרטגית צה"ל ובתפיסת סוכנויות המודיעין הוא צו השעה אחרי אוקטובר 2023. לדבריו, לקחי "חרבות ברזל" מחייבים אפיון מחדש של צרכי המודיעין במישור הצבאי, המודיעיני, הביטחוני והלאומי

"הסערה המושלמת" שהביאה לכישלון המודיעין ב־7 באוקטובר

המאמר מנתח את כשלי קהילת המודיעין הישראלית ערב מתקפת חמאס באוקטובר 2023, תוך הצבתם בתוך דפוס רחב של תהליכים תפיסתיים, מוסדיים ותרבותיים. לטענת הכותב, הכשל נבע לא מהיעדר מידע, אלא מיכולת לקויה להעריך נכונה את משמעותו בשל קונספציה שגויה שהשתרשה עמוק בדרגי המודיעין וההנהגה המדינית. קונספציה זו כללה תפיסת מציאות לא ריאליסטית בנוגע לאופי חמאס, כוונותיה ויחסי הכוחות ברצועה, שהובילה לדחיית אינדיקציות מטרידות ולכשלים בהפעלת שיקול דעת עצמאי. המאמר קורא לחשיבה מחודשת על תהליך גיבוש הערכת המצב המודיעינית, על הרכב צוותי המחקר, ועל תהליכי ההכשרה והבקרה, תוך הדגשת חשיבותה של התרבות הארגונית ככלי קריטי לעמידות מוסדית מול תפיסות שגויות

יוזמות אזרחיות מודיעיניות במלחמת 7 באוקטובר

במלחמת 7 באוקטובר הופיעו יוזמות אזרחיות שפעלו באופנים המזכירים תהליכי מודיעין קלאסיים – באיסוף מידע, עיבודו, ניתוחו והעברתו לשם פעולה. יוזמות אלה כללו חמ״לי מתנדבים לאיתור נעדרים וחטופים, איתור מתקפות של חמאס בסמוך לגבול, התארגנויות הסברה אזרחיות בזירה הבינלאומית, ומיזמים לניטור דיסאינפורמציה והשפעה זרה ברשתות החברתיות. המאמר מתאר את יתרונותיהן: תגובה מהירה, שימוש ביכולות טכנולוגיות חדישות, וחדשנות ארגונית; לצד דילמות של פיקוח, סינכרון ואתיקה. תרומת המאמר חורגת מהתיעוד האמפירי, ומציעה חשיבה מחודשת על הגדרת המודיעין: לא רק כמערכת ממלכתית, אלא כתהליך חברתי רחב שמתרחש גם מחוץ למוסדות המדינה. מקרי הבוחן ממחישים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין ליוזמות אזרחיות, ואת הצורך במודלים מוסדיים שיאפשרו מענה מבוקר, משתף ואפקטיבי לאתגרי ידע במצבי חירום ולחימה

שיבוש אזרחי, מודיעין צבאי: כיצד העידן הדיגיטלי עיצב מחדש את אמ"ן

המאמר עוסק בהשפעת העידן הדיגיטלי על תהליכי פיתוח הידע באמ"ן, תוך בחינה של אימוץ טכנולוגיות ושיטות פעולה מהעולם האזרחי, ובפרט גישת ה"שיבוש". הוא מראה כיצד אימוץ מערכות דואר אלקטרוני, פלטפורמות מבוססות "משיכה", רשתות מידע מבוזרות וכלי בינה מלאכותית יצרו שיפור בתפוקה ובקצב העבודה, אך גם ערערו את מבני האחריות, הבקרה וההיררכיה באמ"ן. המאמר מתחקה אחר הפיכתה של 8200 מיחידת סיגינט ליחידת סב"ר, ובוחן את תהליך השחיקה במעמד הקב"רים ואת התמסמסות ההבחנה בין איסוף למחקר. הכותב מציע לראות בשינויים הללו תוצאה של שילוב בין החלטות מלמעלה ובין יוזמות מלמטה, אך גם כתהליך שלא לווה במנגנוני תיקון ובחינה ביקורתית מספקת. לטענתו, אובדן חגורות ההגנה הפורמליות והבלתי פורמליות באמ"ן היה בין הגורמים לכשל המודיעיני באוקטובר 2023

מהפכת ה־FPV ומשמעויותיה ללוחמת היבשה ויתר הממדים

לוחמת FPV משנה יסודית את כללי המשחק בשדה הקרב המודרני. היא מאפשרת פגיעה מדויקת ויעילה במטרות בטווחים ארוכים ובתנאי שטח מורכבים, תוך הפחתה ניכרת של הסיכון לחיי לוחמים ושילוב חלק במערך הלחימה הכולל. מדובר בכניסת אמל"ח חדש, אפקטיבי ובעל חשיבות מערכתית – שמאפשר יתרון יחסי משמעותי למי שמאמץ אותו בזמן, משלב אותו בתחבולה וממנף אותו לכדי עליונות מבצעית

טיפולוגיה חדשה של רמות המלחמה

מאמר מעט שונה המציע טיפולוגיה חדשה של רמות המלחמה – אסטרטגיה, מערכה וטקטיקה – כאשר כל אחת מהן מכילה תתי־רמות קטנות, טכניות ואנושיות, שכן החלוקה הנוכחית אינה מספקת. מדובר בדיון תאורטי אך בעל השלכות מעשיות נרחבות תפיסתיות הן על בניין הכוח הן על הפעלתו

שקיפות, למידה ואמון: מאסונות צאלים לאתגרי צה"ל בלמידה מאירועי 7 באוקטובר

מחקר זה בוחן את יחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי לבין תהליכי הלמידה הארגונית בצה”ל, דרך ניתוח השיח התקשורתי אודות אסונות צאלים א’ וב’. באמצעות ניתוח שיח כמותי ואיכותני של פרסומים תקשורתיים. המחקר מתחקה אחר האופן שבו סוקרו ונדונו בתקשורת תהליכי הלמידה, השקיפות והאמון הציבורי בפרשות אלו, במטרה להבין כיצד הדינמיקה התקשורתית־ ציבורית משפיעה על יכולתו של הארגון ללמוד ולהשתפר. ממצאי המחקר מצביעים על המתח המובנה בין הצורך בשקיפות לבין שמירה על ביטחון מידע, וכיצד מתח זה משפיע על אמון הציבור ועל תהליכי הלמידה הארגונית. הממצאים מאששים את ההשערה כי הסתמכות יתר על טיעוני ביטחון מידע יוצרת אפקט בומרנג המוביל לאובדן שליטה על המידע ולפגיעה באמון הציבור. ניתוח מחזור החיים התקשורתי של האירועים חושף דפוסים שונים של התפתחות השיח הציבורי, כתלות באסטרטגיית התגובה הארגונית ובמידת השקיפות. נמצא כי הלחץ הציבורי, במיוחד מצד המשפחות השכולות והתקשורת, מוביל להתערבות של גורמים חיצוניים ולהרחבת היקף החקירה והלמידה. בהתאם להשערות המחקר, נמצא כי שיח תקשורתי המתמקד בכשלים מערכתיים מוביל לשינויים ארגוניים משמעותיים יותר, בעוד שמיקוד בהטלת אחריות אישית מהירה לצורך שיקום אמון מיידי מגביל את היכולת לקיים תהליכי למידה מעמיקים. הממצאים מדגישים את חשיבות ההתאמה בין אסטרטגיית התגובה הארגונית לציפיות הציבור בהתאם לאירוע. המחקר מציע תובנות רלוונטיות להתמודדות עם אתגרי הלמידה והתחקור העומדים בפני צה”ל בעקבות אירועי השבעה באוקטובר 2023, בכל הנוגע לאיזון בין שקיפות, אמון ציבורי ולמידה ארגונית בעידן הדיגיטלי

על הכותבים

העימות העיראקי-ישראלי 2000-1948