מציג עמוד 49 מתוך 567 תוצאות
ספר חדש יצא לאור! לא על הכטמ"ם לבדו: מלחמת נגורנו־קרבך השנייה מאת עדו הכט / השפעת נגמ"ש הלחימה על החי"ר, הצורך בחי"ר עבור השריון וחשיבות אבטחת כוח הטנקים / מאמר קצר שטוען שכדי לנצח במלחמות, לא די רק לשלוח חיילים / על למידה מבצעית לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמית / עוד על משחקי מלחמה, קבלת החלטות ומה זה בכלל במ"י
אחד האתגרים בתחום הכושר בצבא הוא לשמר את הכשירות, גם בפרקי זמן שבהם לא מתאפשרים אימוני ריצה ויש מגבלת זמן ומרחב. מפקדים רבים מחזיקים בדעה שללא אימוני ריצה לא ניתן לשמר את הכשירות. המחקר שבמאמר זה מוכיח את השימוש באימוני אינטרוולים במוצב ככלי אפקטיבי
מגזין סוף השבוע של "מערכות": על הסתגלות פדויי שבי והכלים לעזור להם לחזור לחייהם / פודקסט על יחסי סעודיה-ישראל / 75 שנים למותו של מייסד "האחים המוסלמים", שחמאס היא זרועה הצבאית הפלסטינית / מאמר חדש על התפיסה של ההגנה המרחבית בימי ראשיתה של ישראל ושקיעתה – וההכרח בה בשל האיומים על מרחבי הגבול שפיתחו צבאות הטרור חזבאללה וחמאס / הפרק השלישי בפודקסט המשותף ל"מערכות" ולגלי צה"ל על הכוחות המיוחדים. והפעם: מסתערבים. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
סקירה על ספר חדש באנגלית שמתאר אתגרי פיקוד במלחמה ארוכה, והצורך של מפקדים בצה"ל לדלות תובנות ממנו / הפרק השלושה עשר בספר המודיעין ושבעה באוקטובר / שני עשורים לביצוע תוכנית ההתנתקות – על טכניקות לצמצום ולהפגת תופעות של לחץ ושחיקה בקרב מבצעיה / על מדוע ואיך עורכים קרבות, סימנים המגלים את מזימות האויב ואפילו קנטינות, בירה ויי"ש / מאמר (זמין גם בשמע) מאת אלוף יצחק שדה
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: מאמר חדש של סא"ל עוזי בכור, אל"ם ד"ר לוסיאן טצה לאור וסא"ל (מיל') ד"ר לאה שלף, על סיוע לחיילים פדויי שבי בהסתגלות מחדש / גרסה מתורגמת לאנגלית של המאמר שכתב ד"ר שגיא פולקה על מלחמת "מבול אל־אקצא" – גרסת חמאס / פודקסט עם ד"ר מיכאל מילשטיין על הנחבה: התפתחות היחידה, מה מייחד אותה ומהן דרכי פעולתה / פודקסט עם יורם שווייצר על השאלה האם מתקפת הפתע של חמאס היא 9/11 של ישראל והאם חמאס הוא באמת דאעש / מאמרם של ד"ר עדו הכט ופרופ' איתן שמיר על מבצעי תמרון יבשתי מול מבצעי ירי מנגד בעולם / פודקסט עם ד"ר ראובן גל על חוסן לאומי, מה מרכיב אותו ולמה הוא חשוב בכלל ובתקופת מלחמה בפרט / פודקסט עם פרופ' עוזי רבי על האיום החדש מתימן / מאמרם של יאיר אנסבכר ורס"ן (מיל') אבשלום אהרוני על התגשמות חזון הרחפן הביתי כאמל"ח משנה משחק / פודקסט עם אל"ם (מיל') ד"ר שאול שי על המנהרות בעזה,הסוגים השונים שלהן והאתגר שהן מהוות לצה"ל "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים ומאחל החלמה לפצועים
הלחימה בערים אורכת זמן רב מאוד, ודורשת משאבים חומריים ואנושיים גבוהים יותר; שני הצדדים לומדים במהלך הקרבות, אך בשל השחיקה של כוח האדם והמשאבים ושינויים ביעדים האסטרטגיים המדיניים היא מוגבלת בזמן ובמרחב; הלקחים שנלמדו בקרבות ההגנה לא מתאימים דיים לקרבות התקדמות והתקפה. שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה: על לחימה ששני הצבאות דמיינו, ולא תאמה את המציאות בשטח
הקרב על שדה התעופה גוסטומל הראה מה קורה כאשר כוח נלחם את הקרב שלא תכנן למען הישג שלא ניתן לעמוד בו. עקב כך עולות השאלות: האם אפשר לבנות כוח בעל כשירות בסיסית, שתאפשר לו לפעול במגוון מתארים שונים, והאם יש לדבוק בתוכנית המבצע לאחר שכלל התנאים המוקדמים השתנו?
בשנים האחרונות נושא החשיפה-תקיפה נמצא במרכז השיח בצבאות המערביים בכלל ובצה"ל בפרט. מאמר על כוחות חשיפה-תקיפה בצבא רוסיה, והעקרונות המנחים שגובשו על־מנת לענות על השאלות: כיצד לארגן את הכוח, לבנות אותו ולהפעילו על־מנת שיחשוף את האויב ויאפשר פגיעה מהירה בו?
למחלוקת המודיעינית בשאלה אם האנתפאדה השנייה (אוקטובר 2000) הייתה פרי יוזמה של יאסר ערפאת והרשות הפלסטינית או שמא התפרצות ספונטנית שהפתיעה את שני הצדדים, השלכות רחבות שעד היום לא קיבלו התייחסות ראויה. על־פי הערכת מודיעין אחת, שהייתה מקובלת על רוב מקבלי ההחלטות ועיצבה במידה רבה את תגובת ישראל, ערפאת יזם את המהומות. על־פי הערכה אחרת, לה היו שותפים רבים מגורמי המקצוע באמ"ן ובשב"כ, ערפאת לא יזם את המהומות ובשלב הראשון אף ניסה לעצור אותן ולהרגיע את המצב. בהמשך, בעקבות תגובה קשה של צה"ל, הצטרף ורכב על הגל. אף־על־¬פי שצה"ל נערך למהומות בעקבות התסכול הפלסטיני מכישלון פסגת קמפ דיוויד ובשל הניסיון מאירועי יום הנכבה במאי 2000, העיתוי שבו פרצו וזליגתן לתוך "הקו הירוק" הפתיעו אותו ואת מקבלי ההחלטות. המאמר טוען כי הערכת המודיעין לפיה ערפאת יזם את המהומות שגויה. בהצגתה כהערכה דומיננטית בפני מקבלי ההחלטות היו כרוכים לא רק כשלים מקצועיים, אלא גם כשלים אתיים