מציג עמוד 48 מתוך 875 תוצאות
בגיליון: על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גיוס חרדים לצה"ל / מי שנכנס לגיהינום, אין הגיהינום יוצא ממנו עוד: סקירת ספרו של ד"ר דותן דרוק / מבעיה מקומית לבעיה קיומית: אבחון וטיפול אסטרטגי במלחמת "חרבות ברזל" / הסכנה האסטרטגית ממזרח: האם הממלכה ההאשמית בירדן כבר מחוז איראני? / מזרחה השמש - האם ישראל צריכה להשקיע יותר בברית עם "הטיגריס ההודי"? / ממעבר ארז למעבר רפיח: לקחי מט"ק במלחמה – השלכות להכשרה ולעצמאות הנדרשות בלש"ב
בגיליון: הטנק - נשק התקפה/ הים האדום: בסבך יריבויות צולבות/ אסטרטגיית הביטחון הלאומי של בחרין ומשמעות ההסכם המתגבש למערכת הביטחון של ישראל/ על מילואים ומקצועיות
"יש אינטרסים סעודיים בשיתוף פעולה עם ישראל, ולכן אנחנו רואים במדיניות של מוחמד בן סלמאן שלראשונה יש מאמץ ליישם מדיניות סתגלנית, וישראל צריכה לנצל זאת". פרופ' (אמריטוס) אלכסנדר בליי, המכון לאסטרטגיה ימית בחיפה, בריאיון ל"קול המערכות" על יחסי סעודיה–ישראל
בעקבות ספרו של א׳ לויטה הדוקטרינה הצבאית של ישראל: הגנה והתקפה, הקיבוץ המאוחד והמרכז למחקרים אסטרטגיים ע׳׳ש יפה אוניברסיטת תל אביב, 1988
ככל שהתהליך המדיני יילך ויתקדם, יצטמצם הממד הגיאוגרפי בעומק האסטרטגי של ישראל. זרוע הים יכולה לתת לכך תשובה הולמת
צבא המדינה האסלאמית בהיבט המבצעי - שיטות הפעולה האסטרטגיות, המערכתיות והטקטיות כפי שהן באו ובאות לידי ביטוי במרחב הפעילות העיקרי שלו - עיראק וסוריה
הפעלת אש בצורה יעילה מהאוויר היא במקרים רבים חסכונית יותר ואפקטיבית יותר ממהלך קרקעי. עלינו לבנות כוח אווירי, המסוגל להגיע למטרות האסטרטגיות של האויב
בעוד שישראל ביצעה במהלך מלחמת יום הכיפורים הפצצות אסטרטגיות נגד יעדי תשתית בסוריה, היא נמנעה מכך במצרים. הסיבה: החשש מתקיפת גמול של המצרים באמצעות טילי סקאד
הרכבתן של טכנולוגיות חדשות על מרכיבי כוח קיימים ועל דוקטרינות קיימות אינה יוצרת "מהפכה בעניינים צבאיים". כדי להשיג מהפכה כזאת יש צורך בשינויים קיצוניים באסטרטגיה ובטקטיקה, בסגנון הלחימה ובמבנה הכוח