מציג עמוד 47 מתוך 1096 תוצאות
חסרונו של עומק אסטרטגי וקרבת התשתיות האזרחיות והצבאיות לחזיתות השונות מהווים עקב אכילס בהגנת ישראל. בגלל תלותו של חיל האוויר בשדות התעופה הוא למעשה חיל יבשתי, החשוף להטרדות גרילה ולטילים כמו כל הכוחות הקרקעיים בישראל. המסקנה היא שעל ישראל להשקיע משאבים רבים יותר בפלטפורמות ימיות, שפיתוחים טכנולוגיים חדשנים כבר מאפשרים להן לתקוף בדיוק רב מטרות בעומק שטחו של האויב. "משימות חדשות לחיל ים חדש" זהו האתגר החדש והמרת' העומד לפתחנו
לכאורה אימץ צה"ל את תפיסת הפיקוד מוכוון ה מ ש י מ ה , א ך ב פ ו ע ל ה ו א מ ת ק ש ה מ א ו ד ליישמה. אחת הסיבות המרכזיות לקושי הזה היא שתהליך ההכשרה של הקצינים הזוטרים ב צ ה " ל כ מ ע ט ש א י נ ו כולל לימוד של תופעת המלחמה ושל היסטוריה צבאית, שהם למעשה יסודות המקצוע הצבאי
אמנת חכמי הדת של האומה בסוגיית מבול אלאקצא, שפורסמה ביוני 2025, היא נקודת ציון מהותית לניתוח ההתפתחות האידיאולוגית של חמאס מבחינת גבולות פלסטין, ההתנגדות ושיקולי עלות-תועלת שעלו ברחבי העולם המוסלמי בעקבות פרוץ "חרבות ברזל", והאם רואה חמאס את המחיר הכבד ששילמה רצועת עזה כנחוץ, חיוני ומובן לשם המתקפה על ישראל
כיפת ברזל היא מערכת ייחודית בעולם הפיתוח הביטחוני. תיאום עם זרועות האוויר והים וסיוע אמריקני, יחד עם הטמעה מהירה ויעילה של יכולות היירוט המתפתחות, יאפשרו לכיפת ברזל להמשיך לתרום לביטחון ישראל מהרובד הטקטי ועד הרובד האסטרטגי, כאמצעי המשפר את עמידות התשתיות החיוניות ועמידות האוכלוסייה בעורף הישראלי, וכאמצעי המצמצם את היכולת של האויב לכפות עימות בתזמון נוח עבורו
בקרוב יתפרסם הגיליון התשיעי של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, המשותף לאגודת חוקרי צבא-חברה בישראל ולהוצאת מערכות. אנו מזמינים כותבות וכותבים להגיש מאמרים לגיליון הבא, גיליון 10. בגיליון יתפרסמו מאמרים וביקורות ספרים. יתקבלו בברכה מאמרים העוסקים בכל הנושאים כעולה מכותרת כתב העת, דוגמת: תמורות ביחסי צבא וחברה; היבטים ארגוניים, כלכליים, תרבותיים וחברתיים של צה"ל וארגוני ביטחון נוספים; תקשורת, צבא וביטחון; מלחמה ומוסר; פוליטיקה ותקשורת; צבא ומגדר; צבא ודת; יחסי דרג צבאי ודרג מדיני; תהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון; התעשיות הביטחוניות; ייצוגי צה"ל בקולנוע, בספרות ובאמנות; החזית האזרחית והגנת העורף
בביקורתו על ספרו של אלישיב שמשי " איפה אני נמצא לעזאזל?" ("החוקר התברבר בשטח" , מערכות 406) עוסק אל"ם משה גבעתי בהשוואה בין זוטות מחקריות לשם הוכחת טענותיו. בכך שהוא מחטיא את הסוגיה העיקרית האמורה להטריד חוקר מקצועי: מדוע באמת קרה מה שקרה? אל"ם גבעתי מתעקש להתעלם מהכישלונות הרבים בניהול המערכה על החרמון ומסתפק בכך שהוא מכנה אותו "קרב גבורה" - וכך יוצא שהוא זה החוטא למחקר ההיסטורי ולא שמשי
מתקפת הפתע הנרחבת של חמאס בשבעה באוקטובר הכתה את החברה ואת המערכת המדינית ביטחונית של ישראל בהלם. קהילת המודיעין, שנחשבה עד אז לאחד מסמלי העוצמה הלאומית ולמופת של חדשנות ויצירתיות, נחשפה בכישלון העמוק ביותר בתולדותיה. זהו כישלון שניתן היה למנוע, “רעידת אדמה” שמחייבת בירור מודיעיני יסודי והפקת לקחים ברמה הלאומית. זהו הספר הראשון המבקש לצלול אל שורשי הכישלון, אך לא לשחזר את האירועים עצמם באותו לילה מר. הספר מציע נקודת מבט רפלקטיבית, רחבה, מגוונת ובלתי תלויה, ומציג תשתית לחשיבה מחודשת על המודיעין בישראל. כותביו – פרקטיקנים לשעבר ואקדמאים – משלבים ניסיון מעשי עם מחקר עיוני, ומעניקים לקורא פרספקטיבה ייחודית השוזרת בין תובנות מהשטח לבין ניתוח ביקורתי. הנחת המוצא שלהם היא שהכישלון בשבעה באוקטובר אינו תקלה נקודתית אלא נייר לקמוס לבעיות עמוקות ומתמשכות: הטיות חשיבה, כשלים תרבותיים וארגוניים, וטעות יסודית בהבנת “האחר”
פעולה יבשתית רחבת היקף בעזה ובהמשך בלבנון, מעלה לדיון מגוון תחומים הקשורים לפעילות כוחות היבשה, שלא הופעלו באופן כזה מזה עשורים. אחד מהם הוא דפוס הפיקוד בכוחות היבשה, אשר מקובל כי לו שני קצוות מנוגדים: יוזמה ופיקוד משימה/מבוזר ופיקוד פרטני/ריכוזי. המאמר עוסק בדרגי גדוד ועד פיקוד. הוא מתחיל בהצגת קווי דמיון ואחר כך מנסה לזהות הבדלים בדפוסי הפיקוד בין הפעולה היבשתית ההכרעתית בצפון עזה ובין ההתקפה היבשתית המתוחמת לעיצוב מרחב הגבול בלבנון. לפיקוד משימה יש חשיבות רבה בהגברת אפקטיביות כוחות היבשה במלחמה, וההמלצות מובאות בראי ההכנות למלחמה עתידית הכרעתית, רחבת היקף ומרחב בלבנון