מתקפה ומגננה במערכות ישראל

ראיון מערכות – "המלחמה איננה מתנהלת רק בשדה הקרב"

על חשיבותה של תאוריית מלחמה סדורה למדינאים ולכל העוסקים במעשה המלחמה, ולמה כדאי שגם קלאוזביץ יכיר את התאוריה. ראיון מערכות עם ראש אג״ת אלוף ד״ר יעקב בנג׳ו בעקבות הוצאת הספר המתודולוגיה הנחבאת של תיאוריית המלחמה הכללית

מגזין סוף השבוע של מערכות – 2 בפברואר 2023

שדאות וחיילות הפרט / הרצאות כנס שדה הקרב העתידי / דיון ברישוי מתן כלי ירייה לאזרחים / התזה הציונית האופטימית של חיים גורי / מלידל הארט לקלאוזביץ – לשמיעה מגזין סוף השבוע של מערכות

לשון מלחמה: לעשות מילואים אצל משה

בתורה נכתב על "ימי המילואים" של אהרון ובניו. המשמעות של מילואים במקרא ובתלמוד לא הייתה כמשמעותה היום, אבל משם היא הגיעה לעברית של ימינו

לקראת מזרח תיכון גרעיני

החשש מפני היום שבו יאזל הנפט והדאגה מפני התגרענותה של איראן מדרבנים מדינות ערביות להקים תשתית גרעינית אזרחית נרחבת שיכולה להיות בעתיד תשתית לתוכנית גרעין צבאית

הפתרון להעלאת כשירות מערך המילואים - פיצולו

פיצול כוחות המילואים לשני דרגים על פי גיל המשרתים עשוי לפתור רבות מהבעיות שפוגמות כיום בכשירותו של מערך המילואים ומרתיעות את הדרג המדיני והצבאי מלהפעילו בעת חירום

בינה עסקית – מכפיל עוצמה לצה"ל

בינה עסקית היא כיום כלי מרכזי שבאמצעותו מייעלות חברות מסחריות את פעילותן. גם צה"ל יכול להתייעל באמצעותה: להגביר תפוקות - גם מבצעיות - ולחסוך הרבה מאוד הוצאות

על ממשל ומשילות במערכת הגרעין בישראל: עיון היסטורי ראשוני

מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות

ממורשת ההגנה העברית הנוהג ב"הגנה" לגבי פעילות מפלגתית וציבורית

ממורשת ההגנה העברית "על המשמר" – עתון ההגנה מ־1924