מערכה אווירית ממושכת למול לחימה א־סימטרית - לקחים מלחימת הרוסים בסוריה

פרק שלישי: הפעילות הטורקית במרחב הים התיכון

כמעט שנה לקורונה - כיצד מתמודד צה"ל ומה הלקחים ליום שאחרי

"אני רואה את המערכות שלנו, את הקשר עם המפקדים, את הקשר עם המערכת האזרחית ואת המוכנות הבסיסית שלנו - כמשהו שאפשר להתגאות בו". כמעט שנה לפרוץ מגפת הקורונה - ריאיון מערכות עם תא"ל ד"ר טריף בדר, קרפ"ר היוצא

מאפייני המלחמה של הדמוקרטיות נגד הטרור כיום

מיהו לוחם?

מבחינת תפיסת הלחימה ומהבחינה הערכית נראה כי התואר מבט אישי ”לוחם" צריך להיות שמור למי שנלחם ופוגע באויב ובוחר לסכן את חייו בקו המגע

מאמץ התודעה

בעת לחימה פועלים שחקנים רבים כדי להשפיע על תפיסת המציאות של קהלי יעד שונים באופן המשרת את האינטרסים שלהם. לכן נדרש מאמץ צבאי גם בממד התודעה להשגת התכלית האסטרטגית

הסקאד שהרתיע את ישראל

בעוד שישראל ביצעה במהלך מלחמת יום הכיפורים הפצצות אסטרטגיות נגד יעדי תשתית בסוריה, היא נמנעה מכך במצרים. הסיבה: החשש מתקיפת גמול של המצרים באמצעות טילי סקאד

פרק ראשון: חיסון קוגניטיבי כהכנת הגורם האנושי ללחימה

אתגרי הכוח האווירי של ישראל

חיל האוויר נדרש להסתגל לא רק למזרח תיכון חדש, אלא גם לצורות לחימה חדשות שמגבילות את יכולתו להביא לידי ביטוי את מלוא עוצמתו. לכן עליו להיות - אף יותר מאשר בעבר - רב תכליתי, גמיש ומסתגל

בניין הכוח בצה"ל לקראת המלחמה

בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים הכפיל צה"ל את כוחו. מאמץ עצום הושקע בבניין הכח המסתער והמסייע, וזו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שצה"ל הצליח להתאושש במהירות מהפתעת 6 באוקטובר ולעמוד בפרץ