מציג עמוד 46 מתוך 1507 תוצאות
בתקופת סוף מלחמת־העולם הראשונה ואחריה הועבר הדגש בפעילות המודיעינית של בני היישוב מסיוע למאמץ המלחמה נגד התורכים, אל שמירה על ביטחונו של היישוב מפני התנכלויות של שכניו הערבים. מובא כאן סיפורו של משרד הידיעות, לימים ש"י, שפעל בד בבד עם הקמת ארגון ההגנה
מאמר חדש על לקחים ממלחמת לבנון הראשונה ו"חרבות ברזל" / 13 שנים להפעלה המבצעית הראשונה של "כיפת ברזל" – הקשרה המבצעי, מעמדה הייחודי, התפתחות יכולותיה והמבט לעתיד / מאמר על ההכרח בשינוי עמוק בתחום היוזמה בדרג הטקטי / החסם התפיסתי המערבי בהבנת העולם המוסלמי / פודקסט בנושא מה הופך אוגדה למצליחה / 28 שנים למבצע "ענבי זעם": שיטת "שדה הקרב הריק", הסתננות ושהייה ממושכת בשטח כאשר הנשק הוא מכשיר קשר ומשקפת
מאמר חדש על דה־מיליטריזציה של חברות מובסות ב"יום שאחרי", וכיצד לכפות שינוי אופי על חברה / ספר דיגיטלי מאת מייסד "האחים המוסלמים" שמלמד גם היום תובנות בנות כמעט מאה שנים / על מידת הרציונליות באיראן במלאת 46 שנים למהפכה / ספר "מהצד השני של הגבעה" מאת רמטכ"ל מצרים במלחמת יום הכיפורים / תמונת קרבות אוויר במלחמת העולם השנייה מהיבט בלתי מוכר – הצד הגרמני
"ויילך דויד הלוך וגדול, וה' צבאות עימו". הנאמנות אינה נשכחת. המופת חקוק לזיכרון. נשנן יפה-יפה לעצמנו ולמפקדינו את הנאמנות למופת האצורה בחמשת פסוקים אלה
סיקורת על ספרו של רופרט סמית, "התועלת שבכוח - אמנות המלחמה בעולם המודרני", מערכות, 2013, 374 עמודים
טכנולוגיית האינטרנט של הדברים, היא בעלת פוטנציאל להשפעה רבה על שדה הקרב העתידי ופניהם של הצבאות העתידיים
ייעודה של החשיבה האסטרטגית המודרנית הוא לצמצם סיכונים באמצעות ברירת הסיכונים הרלוונטיים ופעילות מולם - תוך הכרה במגבלות ובאי-היכולת להביא להיעלמותם המוחלטת - מסביר מיקל רסמוסן בספרו ”חברת הסיכון במלחמה: טרור, טכנולוגיה ואסטרטגיה במאה ה-21 .”האסטרטגיה הזאת עומדת בניגוד לאסטרטגיות מוכרות של פתרונות מוחלטים שמקובלת מאוד בשיח הפוליטי בישראל
כאשר תיכננו הגרמנים את מבצע "ברברוסה", הם ידעו שעומד מולם אויב שנהנה מעדיפות כמותית גדולה, אך הם לא ידעו עד כמה גדולה העדיפות הזאת. הערכת המתכננים הגרמנים הייתה שהודות לעליונותם בתחומי הפיקוד והשליטה ובאמצעות גורם ההפתעה יוכלו להתגבר על העדיפות הכמותית של הסובייטים
במסגרת מתיחת הפנים שעברה "מערכות" במאה ה־21, התגבשה ההבנה שלא צריך להנגיש את התכנים רק בפרינט. וכך בין גיליון מודפס למשנהו מתפרסמים מאמרי "בין המערכות" שמופצים לקהלים הרלוונטיים בפורמט דיגיטלי באתר. מהיום כולם במקום אחד במרחק לחיצה. קריאה מהנה
החברה הישראלית מתאפיינת בשסעים חברתיים עמוקים, בהם השסע בין המגזר החילוני לדתי. במחקר זה נבדק אם בוגרי שירות צבאי ולאומי, שקשרו במהלך השירות קשרי חברות עם אנשים שונים מהם במידת המחויבות הדתיות שלהם, יהיו מוכנים לשחזר חוויה זו בעת לימודיהם האקדמיים. המחקר מצא כי בוגרי שירות צבאי ולאומי נוטים לשחזר את חברויות השירות שלהם גם בעת לימודים אקדמיים; כלומר, מי שהיו להם חברים שונים מהם במידת מחויבות דתית בעת השירות, נוטים לשוב ולהתחבר עם השונים מהם גם בתקופת הלימודים. עם זאת, ניסיון השירות מלמד אותם על מגבלותיה של חברות זו, והם מגיעים למערכות יחסים אלה באופן מפוכח. מהמחקר נראה כי שירות (בעיקר צבאי) אינו מגשר בהכרח על פני שסעים חברתיים במובן הפשוט של המושג, אולם מאפשר היכרות המעודדת יצירת קשרים חברתיים חוצי־מגזרים