מציג עמוד 46 מתוך 515 תוצאות
אופן מימוש ומיצוי מערך המילואים קשור באופן הדוק לבחירות האסטרטגיות והמערכתיות של מקבלי ההחלטות. במצב העניינים הנוכחי ניתן להעריך כי מרכז הכובד של המילואים הוסט למפקדות ולעורף, בדומה לפני המלחמה והלחימה העתידיים ככל הנראה העורף יהיה פגיע יותר, ופעילות המפקדות, המסוגלות לייצר – תפוקה מבצעית במרחב הלחימה באמצעות תשלובת של מודיעין ואש, תהיה משמעותית יותר
המאבק בין החימוש התוקף והפלטפורמה הלוחמת קיים מאז ומעולם, כאשר את סדר היום מכתיב התוקף. על אנשי הפיתוח והמדענים לדאוג כי מדף הטכנולוגיות יהיה עמוס בפתרונות
על אף "הזכויות" בהצהרת החוקה הסורית החדשה, הסדר הפוליטי החדש שנוצר כונן מערכת פוליטית שבה הנשיא נהנה מחופש פעולה מרבי, וממנגנון אסלאמיסטי שלכאורה אמור להקל עליו להתמודד עם כל אתגר – פנימי או חיצוני. האם יש בכך כדי לרמז על הכיוון ששלטונו יבחר כלפי ישראל והאזור?
חזון תחיית הימאות העברית, שהחל בסקציה הימית שהוקמה עוד בשנות ה־20, הניסיון שהצטבר בימי ההעפלה וההשקעה הנבונה במעשה ההתנדבות לצי הבריטי הוכיחו את עצמם ביום הפקודה כשהשירות הימי של ההגנה הפך לחיל הים של צה"ל
מערך התקשורת בסוריה בטלטלה לאחר חילופי המשטר. אמצעי התקשורת האופוזיציוניים עברו לקדמת הבמה, אך נתקלים באתגרים שמעלים שאלות על אופיו העתידי של המערך. האם יהיה שונה מהמשטרים באזור? האם ייתן מקום לקולות אחרים וכיצד ישרטט את הנרטיב התקשורתי ביחס לישראל? הזדמנויות ואתגרים אלה ישפיעו על עיצובו בשנים הבאות, כשברקע תמשיך להדהד סוגיית יכולתו של אל־שרע לשרוד בשלטון
בעקבות "צוק איתן" כותב מג"ד צנחנים על השאלה שמעסיקה מפקדי צבא משחר ההיסטוריה: כיצד נוטעים מוטיבציה בלב הלוחמים?
מאמר זה מבקש להציע היסטוריוגרפיה של ייצוגי הלם הקרב על המסך הישראלי, מאז ראשית ימי המדינה ועד לעשור השני של המאה ה־21. המאמר בוחן את קשרי הגומלין שבין ההתרחשויות ההיסטוריות בישראל, התפתחות שיח הטראומה בעקבותיהן וייצוגו של הלם הקרב בקולנוע ובטלוויזיה הישראליים. התפתחות זו מוגדרת באמצעות ארבע תקופות: תקופת ההשתקה, בין ראשית ימי המדינה ועד לאחר מלחמת יום הכיפורים, בה הן החברה הישראלית והן המסך הישראלי הדחיקו את המצב הפוסט־טראומטי; תקופת ההכרה בהלם הקרב, שכללה גל סרטים שעסקו בהלם קרב, במהלך שנות ה־80 של המאה ה־20; תקופת הפיצול, במהלך שנות ה־90, שבה הקולנוע העלילתי נמנע לחלוטין מעיסוק בהלם הקרב ואילו הקולנוע התיעודי ייצג את התופעה במספר סרטים; ותקופת הדומיננטיות של הלם הקרב על המסך הישראלי, מאז ראשית המילניום, שבה הקולנוע העלילתי, התיעודי, והטלוויזיה, מוצפים בתכנים קולנועיים וטלוויזיוניים המציבים במרכזם את הלם הקרב
אכן, תהום פעורה בין תפיסת הניצחון שלנו ושל הג'האד. עם זאת לא נובע מכאן שאי אפשר לנצח. צריך לנצח בצורה שהם מבינים. ניצחון צבאי לא יגרום לערבים לאהוב את הכיבוש או לראות במערב מודל לחיקוי. אבל הוא יכול לגרום להם לנטוש את דרך הג'האד, ולחפש דרכים אחרות להתמודד עם המציאות
סמלים נולדים וגדלים מתוך הקרקע הפורייה של הרגשת בני אדם. אם עולמו של האדם בעל משמעות רוחנית הוא בעיניו, ואם כל יחסו לעולם שסביבו נקבע על־ידי תוכנה החי של משמעות זו, אז ורק אז מתגבשת משמעות זו ומתגלה בסמלים