מציג עמוד 46 מתוך 1780 תוצאות


ההיערכות למלחמה קיברנטית
כיום ניתן לפגוע בתשתיות צבאיות ואזרחיות באמצעות מחשבים הנמצאים אלפי קילומטרים מהיעדים המותקפים. ההתפתחות הזאת מחוללת שינויים מרחיקי לכת בבניין הכוח של הצבאות המודרניים

מבצעי למידה בפתיחת מלחמה
המנהרות ההתקפיות במבצע "צוק איתן" הן דוגמה נוספת לפער שבין ידיעה מוקדמת של בעיה מבצעית לבין הבנה מערכתית שלה. המענה לפער טמון בפיתוח היכולת ללמוד במהירות בתחילת העימות כדי להשתפר בהמשכו

עשתונות 1: פרדיגמת סבבי ההרתעה - דפוס אסטרטגי ודוקטרינה במבוי סתום

בניין הכוח בצה"ל לקראת המלחמה
בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים הכפיל צה"ל את כוחו. מאמץ עצום הושקע בבניין הכח המסתער והמסייע, וזו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שצה"ל הצליח להתאושש במהירות מהפתעת 6 באוקטובר ולעמוד בפרץ

שימור העוצמה במלחמה ברמה הטקטית
בצבא נפוץ השימוש במונח ”בניין הכוח" לתיאור הפעילות הלוגיסטית בעת לחימה שמיועדת לשימור הכוח. מהו ההבדל בין שימור הכוח לבניין הכוח ומהו הנזק הכרוך בשימוש לא נכון במושגים האלה?

פיזור הפרות סדר: האתגר והמענה
אם נתייחס ללחימה בהפרות הסדר כמו אל סוג של קרב הגנה, נשפר את מיומנות הצבא בשני מתארי הפעולה האלה

לא הכול שחור: הישגי צה"ל במלחמת יום הכיפורים
מרוב עיסוק בהפתעה ובמחדלי המודיעין שוכחים לעיתים שמלחמת יום הכיפורים הסתיימה בניצחון כה מוחץ של צה״ל, עד כי ב־40 השנים שחלפו מאז לא ניסתה שום מדינה ערבית לצאת למתקפה סדורה נגד ישראל

ללמוד מהמלחמה הקודמת ולחזות את המלחמה הבאה
מקובל לטעון שצבא צרפת הובס בתחילת מלחמת העולם השנייה משום שניסה להילחם שוב את מלחמת העולם הראשונה, ושתבוסותיו של צה״ל בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים נבעו מכך שניסה להילחם שוב את מלחמת ששת הימים. בחינה קפדנית של הטענות האלה מלמדת שהמציאות מורכבת הרבה יותר
