מציג עמוד 46 מתוך 5245 תוצאות
הלחימה בערים אורכת זמן רב מאוד, ודורשת משאבים חומריים ואנושיים גבוהים יותר; שני הצדדים לומדים במהלך הקרבות, אך בשל השחיקה של כוח האדם והמשאבים ושינויים ביעדים האסטרטגיים המדיניים היא מוגבלת בזמן ובמרחב; הלקחים שנלמדו בקרבות ההגנה לא מתאימים דיים לקרבות התקדמות והתקפה. שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה: על לחימה ששני הצבאות דמיינו, ולא תאמה את המציאות בשטח
הצבתן של נשים בחדרי לחימה הממוקמים באזורי עימות - המביאות אליהם את חוויית אזור הלחימה - יכולה לערער תפיסות מסורתיות של ביטחון, לחימה ותפקידי מגדר
”מבצע יונתן“ הוא דוגמה מובהקת לפער שבין התמודדות ישראל עם ביקורת על פעולותיה נגד הטרור ובין אי היכולת של מועצת הביטחון והאו”ם למצוא נוסחה שתאפשר ליצור איזון בין הזכות להגנה עצמית, הזכות להגדרה עצמית והחוק ההומניטרי
יש מורכבות בקריאת ספרים שכתבו גנרלים נאצים, שכמה מהם היו מטובי שבמפקדים הטקטיים בהיסטוריה. אחד הבולטים שבהם הוא רומל, וספרו – חיל רגלים תוקף – על חוויותיו כמ"פ חי"ר במלחמת העולם הראשונה מלמד תובנות ולקחים שכוחם יפה גם כיום
למעלה ממאה שנים חלפו מאז הקרב על ורדן, אך הקושי בעדכון תפיסות ותוכניות כאשר המציאות שונה ממה שהנחנו, קיים כמו אז גם כיום
רמת ההתאמה בין סגנון הניהול הנדרש לפרויקט ובין סגנון ניהולו בפועל, משקפת את הצלחת הפרויקטים או את חוסר הצלחתם
התכנית הרב־שנתית ”גדעון“, המיושמת כעת בצה“ל, היא תהליך מרכזי המגדיר לצה“ל את נתיב בניין הכוח שבו עליו לצעוד וכן את העקרונות שצריכים להנחות את עשייתו. יותר מכול, התכנית מהווה חוזה בין צה“ל למשרתיו ולציבור בישראל
מדוע לבשה ההתעוררות הלאומית הפלסטינית ברצועת עזה אופי אסלאמי רדיקלי ולא מרקסיסטי חילוני?
נראה שגם בעידן האינטרנט והסמארטפון יש מקום לדפים הקרביים שכותבים מפקדים לפקודיהם בעיתות לחימה. אלה משמשים לא רק להעברת מידע חיוני, אלא גם לחיזוק רוח הלחימה ולצמצום פערי התודעה בין הדרגים השונים
השפעת התרבות האסטרטגית על המהפכה בעניינים צבאיים ברוסיה, בארצות־הברית ובישראל