לשון מלחמה

מסלול גלגוליה של המילה סוללה בשפה העברית מימי המקרא ועד ימינו הוא מרתק. על דרכה של מילה מתל עפר שהקימו כדי להגביה קרקע ולשמש יורי החִצים ומשליכי אבני בליסטראות, ועד סוללת התותחים

למידה מערכתית כבסיס להשגת לכידות ומועילות מבצעית בצה"ל

יש להעמיק את שילוב הרכיבים הלומדים בתוך המערכת הצבאית, ולהטמיע את הלמידה הארגונית כגישה ארגונית־תרבותית

עשתונות 11 - אומנות אופרטיבית קיברנטית

המלחמה בחפיפניקיות

חפיפניקיות היא תופעה נפוצה המבטאת חוסר משמעת. מפקדים רבים בוחרים לעצום עיניים כשהם נתקלים בה, וזו טעות. הכרה בקיומה והתמודדות עימה יסייעו במיגורה

לשון מלחמה - הטירונות של אליהו הנביא

צבא רומי היה החזק ביותר בעולם העתיק, ולכן אין זה מפליא שמילים צבאיות לטיניות - כמו טירון, קסדה ובליסטרה - נכנסו לשפה העברית

לשון מלחמה: לעשות מילואים אצל משה

בתורה נכתב על "ימי המילואים" של אהרון ובניו. המשמעות של מילואים במקרא ובתלמוד לא הייתה כמשמעותה היום, אבל משם היא הגיעה לעברית של ימינו

לכודים בשפה - על הגלוי ועל הסמוי בשפה הצבאית

השפה הצבאית מכילה ביטויים ייחודיים אשר עשויים ללמד על תהליכי עומק ארגוניים שאנחנו לא תמיד מודעים אליהם

לשון מלחמה: כלי הנשק שהפך למילה גסה

כיצד הפסיק השורש זי"ן לציין כלי מלחמה והפך לקללה?

לשון מלחמה: תחמושת תלמודית

המילים פגז, פצצה ומוקש נשמעות לנו מודרניות מאוד, אולם שורשיהן קדומים. דרך פתלתלה במיוחד עברה המילה "פגז" עד שהיא הגיעה למשמעותה המודרנית

המודיעין כמוסד ממלכתי