המלחמה נגד לוחמי הגרילה האפצ'ים

מלחמתם של האפצ'ים נגד ארה"ב במחצית השנייה של המאה ה-19 היא אחת ממלחמות הגרילה הממושכות והפחות מוכרות בספרות הצבאית של העת החדשה. ייחודה של המערכה טמון אומנם בעיקר באפצ'ים עצמם - עם קטן, עיקש וקשוח באופן יוצא מהכלל - אך מעבר לזה עולים נושאים רלוונטים שלא נס ליחם גם בימינו. מאלה מעניין לבחון בעיקר את דרכי ההתמודדות של צבא ארה"ב באתגר המתיש שניצב בפניו -לוחמה זעירה בתנאי שטח קשים

על הכושר הגופני של חמאס

״יש הבדל בין שיטות האימונים של צה״ל וחמאס. אולם, יש כאן חוברת עם הרבה מאוד תרגילים ותנועה שמעסיקה מדריך אימון גופני וכותב תורה בתחום זה. האתגר שלנו שאנחנו ניבחן בו הוא בכלל בלבנון ולא בעזה ששם התוואי שטח יותר פשוט, המלחמה שם מבחינה פיזית תבחן אותנו״. סא״ל ד״ר עקיבא גרוסמן, רמ״ד תרבות גופנית במכללות הצבאיות, בריאיון ל״קול המערכות״ על הכושר הגופני של לוחמי חמאס, מוכנותם לאירועי 7 באוקטובר, השפעת הכושר על היבטים נוספים כמו החוסן המנטלי, וכן על היערכות החזבאללה בפן הכושר הגופני

קולות מלחמה: גולני שלי

"הלוחמים הם אלו שמשלמים בגופם את המחיר – ומייד ממשיכים. כושר ההתאוששות של גולני בלבנון, במלחמת יום הכיפורים וב־7 באוקטובר, היכולת לקום ולהמשיך קדימה עד לניצחון, למרות המחיר הכבד – הוא היוצר את האיכות, הייחוד, המורשת והרוח של גולני". פרויקט חדש – "קולות מלחמה" – סדרת פודקסטים על הסיפורים מאחורי השירים והלוחמים של מערכות ישראל, בהפקת "מערכות" ובשיתוף היחידה לתרבות וכלים חינוכיים בצה"ל. והפעם: השיר "גולני שלי", בהשתתפות תא"ל (מיל') יובל בזק, על הקרבות השונים של החטיבה במהלך ההיסטוריה ובהם גם הקרבות במלחמת "חרבות ברזל".

הכרעה צבאית במלחמת "חרבות ברזל" - מצע לדיון מחודש

המאמר טוען כי במלחמת "חרבות ברזל" השיג צה"ל הכרעה בשתי זירות, באופן ההפוך מהמקובל בתורה הצבאית. בעזה - הושגה הכרעה טקטית ואופרטיבית מול חמאס, שהתבססה על שחיקת כוחות ויכולות האויב בעיקר באמצעות פעילות יבשתית התקפית; בלבנון - הושגה הכרעה אסטרטגית, אופרטיבית וטקטית (בסדר הזה) מול חזבאללה, שהתבססה על תחבולה באמצעות פעולות קינטיות ("מכות מנע") ובהן פיצוץ ביפרים ותקיפות מהאוויר נגד יכולות ומפקדים, והמשך בפעולה יבשתית נגד תשתיות לחימה במרחב הגבול. הדיון בהכרעה הלך ונעלם בתוך צה"ל בשנים האחרונות, והמאמר מציע מצע מחודש לדיון כזה

חברי לקרב

לקחים ממג״ד למג״ד

הכותב קורא לשיח מקצועי בין מפקדים מכהנים לבין עמיתים ופקודים בעבר ובהווה

מבצע ענבי זעם

באביב 1996 בתגובה לירי קטיושות בלתי פוסק ופיגועים נוספים מצד חזבאללה, צה"ל יצא למבצע "ענבי זעם". הוא פועל בהגיון שונה ממבצעים אחרים של צה"ל בלבנון והיה מבוסס כמעט אך ורק על פעילות של כוחות מיוחדים. צוותים קטנים של כוחות קומנדו התפרסו בעורף האויב ועסקו בציד חוליות מחבלים והכוונת חיל האוויר לפגיעה בהם. בפועל המערכה נראתה כ"שדה קרב ריק" בו כוחות קומנדו קטנים נלחמים בכוחות גרילה. בפרק מסביר אלוף (מיל') עמירם לוין, מי שהיה אלוף פיקוד צפון ומתכנן המבצע את היתרונות של מבצע מסוג זה, וערן ברקת מספר איך זה נראה כלוחם בשטח

כללי המשחק של העימותים האסימטריים

״בניגוד לחמאס, חזבאללה אינו ארגון קטן וחלש. לא ניתן להגיד שהוא אינו מורתע מישראל, אך ההרתעה היא הדדית. הצד החזק, כלומר ישראל, מהסס לחרוג ולעלות מעבר לרף הסלמה מסוים. פה לחלוטין הם ריסקו את כל כללי המשחק ולכן אנו מגיבים בהתאם. כללי המשחק נשברו ב־7 באוקטובר. צה״ל מראה הישגים יוצאי דופן בלבנון, מחסל אנשים ומפקדים בכירים, דברים שלא העזנו לעשות ב־30 השנים האחרונות״. ד״ר דניאל סובלמן, מהמחלקה ליחסים בין־לאומיים באוניברסיטה העברית ועמית מחקר באוניברסיטת הרווארד, בריאיון ל״קול המערכות״ על כללי המשחק של העימותים הא־סימטריים באזורנו. מדוע יש כללי משחק? מדוע שישראל תסכים ליצור כללי משחק?

השתנוּת צה"ל אחרי טראומת מלחמה ועל רקע תחושת דחיפות במתן מענה

המאמר מציג מודל, על פיו צבאות שצריכים להתכונן למלחמה נוספת מייד אחרי מלחמה שהיה בה כישלון/טראומה, מתנהגים בדפוס הכולל שלושה שלבים: מענה שמבוסס על מיומנות הכוחות; מענה שמבוסס על הרחבה כמותית של היכולת, שנתפסה כחסרה במלחמה שהסתיימה; מענה חדש וייעודי לאתגר שהתברר במלחמה. הבעיה היא שהשקעת יתר בשלב השני, עלולה לשחוק את המשאבים ואת הקשב הניהולי הנדרשים למימוש השלב השלישי. צה"ל כעת, לאור טראומת ההגנה ב־7 באוקטובר, צפוי להשקיע השקעת יתר בהרחבה כמותית של יכולות ההגנה בגבולות ושל המענה ההתקפי הקיים. מצב זה עלול לפגוע במעבר מוקדם יותר לשלב השלישי - מענה ייעודי לאתגרי ההגנה וההתקפה בלבנון

לעצור את הכדור