מציג עמוד 45 מתוך 1809 תוצאות
בגיליון: העתיד כבר כאן - לייזרים בשדה הקרב | כיפת ברזל | לחימה טכנולוגית במגפה | טסים מחוץ לקופסה: הובלת בניין כוח במערכי הכטמ"ם | קטלניות הלוחם הבודד | זום על הספקטרום הביולוגי | אפו של הכלב | לקחים היסטוריים בנושא המו"פ הצבאי | פודקאסט: מתחנות חלל צבאיות ועד דגל ישראל בחלל איך לקרוא בגיליון? * לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ "הורדת PDF". קריאה מהנה
ספר זה נכתב לפני המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023. מטרתו הייתה להסביר כיצד התפתחו בצה"ל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. האחד מתקדם, חדשני ונוצץ, והשני מיושן, מסורבל, אפור ולא רלוונטי לשדה הקרב מלבד למשימות הגנה. הספר ניסה להתחקות אחר הסיבות להתפתחות שני הצבאות בצה"ל, להבין את המשבר שצה"ל חווה עקב כך, ולהציע כיצד ניתן לפתור אותו. זאת תוך ניסיון לענות על שלל שאלות קשות שעליהן קיבלה החברה הישראלית תשובה כואבת
"הלחימה במרחב האנושי הפכה למשימה כבדת משקל, ובעקבותיה הנגישות של התקשורת והגורמים הבין לאומיים לתחום הלחימה, הכריחה את המפקדים להקדיש לכך זמן ומשאבים בצורה מעמיקה ואינטנסיבית יותר" בפרק זה נדבר על אתגר המרחב האנושי ועל חשיבותה של הכרת האוכלוסייה האזרחית בזירות הקרב המודרניות. נעסוק ביחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי ותהליכי הלמידה הארגונית בצה"ל ולסיום נחתום במחקר חדש שבדק את השתלבותם של נכי צה"ל באקדמיה
באמצעות ברית משולשת עם צרפת וישראל ויצירת הפרדה בין הצבאות לאורך תעלת סואץ, ניסתה בריטניה להחזיר את שליטתה על התעלה ואת מעמדה כמעצמה. אך בשל ההשלכות על יחסיה עם ארצות הברית וברית המועצות וחוסר הלכידות בין שרי הקבינט, נחלה כישלון חרוץ: הצד התוקף השיג ניצחון טקטי מזהיר בשדה הקרב אך נכשל ביישום האסטרטגיה המדינית. המשבר ייזכר כדוגמה לחשיבות הגיבוי המדיני לניצחון הצבאי ולסכנה שבהסתמכות על בעל ברית שאינו מוכן לשלם את המחיר
מאמר מעט שונה על מלחמות ממושכות / מאמר חדש על הקמת רגימנט לחימה בחופים בחיל הנחתים כמקרה בוחן של התחלה מחדש לאחר מלחמה / 57 שנים למתקפת טט – חזרה לקרב הואה / מאמר חדש על התמיכה בחיילי המילואים ובני משפחותיהם בשגרה ובחירום / יום השואה הבין־לאומי – על ארגון ההגנה בתנועת הבריחה
מפקדי צה"ל ביחידות הלוחמות הרגילות אינם נלהבים להקצות זמן לשיעורי קרב מגע. מדוע הפך קרב המגע לנחלתן הכמעט בלעדית של היחידות המיוחדות, ומה ניתן לעשות כדי לתקן זאת?
למרות שכרגע הדבר נראה דמיוני, מנקודת מבט גיאופוליטית אין להוציא מכלל אפשרות שבעתיד הלא רחוק תגיע הלחימה גם אל פני הירח. תאגיד התעופה והחלל האמריקני בדוח שצופה לוחמת חלל אפשרית בעתיד הקרוב
ישראל נמצאת במלחמה. מלחמה על הכלכלה שלה, על המשאבים שלה, על עצמאותה הכלכלית. במלחמה זו היריבות אינן המועמדות הרגילות. במלחמת הכלכלות החברות הקרובות ביותר הן הפגיעות ביותר, הסיכונים אדירים והמטרה ברורה – לא פחות משליטה עולמית