מפקד ודואג כל הזמן

הקדמת ראש אמ“ן

מלוחמה הרואית ללוחמה פוסט־הרואית ובחזרה

בעשורים האחרונים לבשה דרך הלחימה הלאומית של ישראל דפוס "פוסט־הרואי", המקנה חשיבות יתרה להימנעות מאבדות ולקיחת סיכונים על־ידי מפקדים בכירים וקברניטים. בעוד עיקר הספרות בנושא עוסק בקבלת החלטות ברמה הבכירה, מאמר זה מציג תהליך זה מתוך לימוד ההתנסות היום־יומית של לוחמים ומפקדים שעסקו בלוחמת מנהרות ברצועת עזה. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק חצי־מובנים עם אנשי מילואים מחיל ההנדסה הקרבית של כוחות היבשה של צה"ל שפעלו במסגרת אוגדה עזה בשנים 2002–2014. כולם פעלו במספר תצורות של יחידות ייעודיות, שמטרתן לזהות מנהרות אויב ולהוציאן מכלל שימוש. ניתוח הראיונות העלה ארבעה ממדי תוכן מרכזיים: פעולה מבצעית במנהרות כחוויה; מיונים והתמיינות של כוח האדם; צבירת ניסיון; גבורה וסכנה. ממדי תוכן אלה השתנו בהתאם לתקופות שונות שאפיינו את הלחימה נגד איום המנהרות ואת תפיסת הלחימה נגדו. אנו מציעים מודל אנליטי שמארגן תמות אלה לפי ארבעה דגמים שונים של התארגנות כוחות צה"ל לפעולה במנהרות. הניתוח שאנו מציעים מאפשר להסביר את התפתחותם של דפוסי ארגון אלה על־ידי העדפתה של ישראל להילחם באופן פוסט־הרואי. עם זאת, הניתוח מראה כי פעולה פוסט־הרואית היא תוצר של חוויות, ניסיון ותפיסת שדה הקרב על־ידי לוחמים הפועלים בו. נקודת מבט כזו מאפשרת להבין את מאפייני הפעולה בתווך התת־קרקעי, ובכלל זה את המנהיגות הקרבית, את לכידות היחידה ואת הפעולה המבצעית בצל המתח שיש בין אלתור, פתרון טכנולוגי־בירוקרטי ובעיות מבצעיות ומעשיות. במהלך השנים האחרונות התמקדו עיקר ההשקעות של צה"ל בבניין הכוח בתחום הטכנולוגי, ואילו ההקשרים החברתיים והיחידתיים של לחימה נעשו משניים. במאמר זה אנו מצביעים על יתרונה של גישה אתנוגרפית להבנת תחום חיוני זה לעוצמת הלחימה הכוללת של צה"ל. ניתן להראות כי תפיסה הרואית יכולה להשתנות לתפיסה פוסט־הרואית, ולהשתנות פעם נוספת בחזרה לתפיסה הרואית. כל זאת, תוך כדי חוויותיהם וניסיונם המעשי של לוחמים בשדה הקרב. מודעוּת לתהליך כזה היא חיונית להבנת עוצמת הלחימה של צה"ל במקרה של מלחמה גדולה נוספת.

מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים

מאמר חדש על שיתוף הפעולה המודיעיני בין משרד החוץ ושב"כ לאחר קום המדינה / על לקחים שכוחות יכולים להפיק מתוצאות נוכחותם במדינת אויב, ובעיקר לאחר יציאתם / חזרה לקרב בן מאות שנים שנותן תזכורת כי המאבק המתחולל כיום ברמת הגולן בין ישראל ובין איראן וחזבאללה אינו חדש / סדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השביעי: כיצד צה״ל צריך להתנהל במלחמות הבאות / 95 שנים למאורעות תרפ"ט

מגזין סוף השבוע של מערכות - 21 בנובמבר 2024

מאמר על ניצחון תבוסה ובקרב מול הג'האד בעקבות מאמרו של ד"ר שגיא פולקה משבוע שעבר / מאמר חדש על תקומת ההגנה המרחבית / 51 שנים לוועדת אגרנט / ריאיון על למידה מתמדת תוך כדי לחימה / השבוע לפני למעלה ממאה שנים - סיום הקרב על הסום

מגזין סוף השבוע של מערכות - 15 במאי 2025

ספר חדש יצא לאור: יחידת המסתערבים שמשון – המבצעים שלא סופרו / מאמר חדש מאת תא"ל סמואל בומנדיל וסא"ל (מיל') אור פז עברי על הצלחת המערכה של המורדים בסוריה בהקשרי רוח הלחימה / מאמר חדש מאת אל"ם ישראל פרידלר על פיקוד זוטר במלחמת "חרבות ברזל" / הפרק השלישי: מאמר מאת סא"ל (מיל') שרית שפירא שעוסק בהשפעת התרבות הארגונית באמ"ן על חופש הביטוי והבעת דעה מנוגדת / ספר לשבת: הצוות המובחר – סיפורם של חלוצי התעופה והחלל בארצות הברית

אתגר "המרחב האנושי": מודיעין אוכלוסייה בצבא המודרני

מלחמת "חרבות ברזל" מדגישה ביתר שאת כי בשדה הקרב המודרני נדרש עיסוק מרובה במרחב האנושי שהמלחמה מתבצעת בו, אם לצורכי הנעת האוכלוסייה, ההשפעה עליה, הנגשת הסיוע ההומניטרי, או כחלק מהצורך בלגיטימציה הבין־לאומית. נדרשת חשיבה, פיתוח של תו"ל, הסדרה של אמצעים וכוח אדם מקצועי ומאומן עבור הפעלה יעילה ומועילה של היחידות העוסקות במרחב זה

דבר העורך

מגזין סוף השבוע של "מערכות"- 29 בינואר 2026

סדרת פודקאסטים חדשה על השפה שמאחורי המציאות. בפרק הראשון - על כיבוד הסכמים באסלאם / מאמר חדש שמחבר בין הודו, סין, ארצות הברית וסעודיה, ומנתח אתגרים והזדמנויות לישראל בעידן של תחרות גלובלית וחוסר יציבות אזורי / מאמר חדש על הקשר בין ביטחון לפוליטיקה דרך המהלך האמריקני להגדרת "האחים המוסלמים" כארגון טרור זר / מאמר מאת חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, יחסים בין־לאומיים ומדעי הניהול לשנת תשפ"ו / 81 שנים לקרב על הבליטה / קול קורא להגשת מאמרים לפרסום בגיליון מספר 11 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי

ישראל והמלחמה הבאה

טכנולוגיה מתקדמת ויישומה הנכון באמצעות תו"ל מתאים היא מרכיב חיוני להשגת ניצחון במלחמה. המלחמות בנגורנו־קרבאך ובאוקראינה הצביעו על כיווני ההתפתחות הטכנולוגית בלחימה עתידית, ועל התוצאות של חוסר מוכנות בתחומים אלה. כטמ"מים ורחפנים, טילי שיוט ונשק תמ"ס והנכונות להשתמש בכל אלה גם נגד אזרחים ותשתיות כלכליות, מביאים למהפכה בעניינים צבאיים. כדי להימנע מהפתעות בשדה הקרב ובזירה המדינית, הכרחי לחזות ולהבין מבעוד מועד מהפכות כאלה ובמידת הצורך לפתח אמצעי נגד טכנולוגיים ותורתיים. שפע אמצעי אש ארוכי טווח מאיימים על ישראל, ועלולים לשבש את החיים בעורף ואת פעילות צה"ל. כמו כן יש בישראל מיעוט אתני ניכר, בחלקו עוין, שבתנאים מסוימים עשוי להצטרף ללחימה. כדי לפתור בעיות אלה מציע כותב המאמר לבצע שינוי נרחב אך הדרגתי במבנה כוחות צה"ל, תוך התאמת התו"ל. המעשה יכין את הצבא טוב יותר לעימותים עתידיים, ויקטין את התלות בספקים זרים