עד קצה היכולת חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים

מקצועיות כביטוי לרעות

עוצבת הקומנדו – מאוסף יחידות מובחרות ל"אס בשרוול" של צה"ל

נוכח האופן שבו פועלים אויביה של ישראל, אין אף יחידה או זרוע שיכולות לפעול לבדן כדי להביא לסיום המערכה הבאה בתנאים נוחים לישראל. עוצבת הקומנדו היא הקטר המבצעי של צבא היבשה, במב"ם, בביטחון השוטף ובמלחמה. מאחר שהעוצבה היא היחידה המכשירה את לוחמי העומק של צה"ל, ייתכן שיש מקום לבחון את הפיכת בית הספר לקומנדו לגוף האמון על הכשרת כל הכוחות המיוחדים והמובחרים הפועלים בעומק

קטלוג ספרי מערכות

תוכן העניינים

מגזין סוף השבוע של מערכות - 31 באוקטובר 2024

מאמר חדש על טיהור מרחב בעקבות התמרון / שנה למבצע "ראשית האור" לחילוץ טור' אורי מגידיש - מאמר המנתח שילוב מחדש של פדויי שבי / מאמר חדש על הנ"ט ביום הכיפורים מול הכטב"מים ב"חרבות ברזל", ועל הפתעות שאינן הפתעות / על סוכנות אונר"א כשחקן פוליטי פעיל ועל הפרקטיקות והמגמות השנויות במחלוקת המאפיינות את פעילותה / סוגיית המגינים האנושיים: על המידתיות, כללי המלחמה הצודקת ודיני הלחימה

מערכות לראש השנה

במהלך השנה יוצאים לאור גיליונות של כתב העת, ובשנים האחרונות הרחבנו את היריעה לחומרים נוספים שעלו באתר "מערכות", בהם: גיליונות כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי" שיוצא לאור בשיתוף אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל; גיליונות "בין המערכות" המורכבים ממאמרים מקוונים שלא נכנסו לגיליונות המודפסים; וקול המערכות – ההסכתים מבית "מערכות". לרגל ראש השנה תשפ"ו איגדנו כמה מהם, קריאה והאזנה מועילות

על מה שראוי לנסיכות לעשות בענייני צבא

עתירת הסיירות המונחת בימים אלה הן על שולחנו של בג"ץ והן על שולחנו של צה"ל, היא המאבק הלא נכון למען המטרה הלא נכונה. על צה"ל לממש את אחריותו המגדרית, ולאמץ כעת ביוזמתו יעד אסטרטגי של שילוב נשים במוקדי קבלת ההחלטות בשיעור של 30% לפחות עד 2030

האם נרדמנו בשמירה? על אתגר הכשירות הערכית בתעסוקה מבצעית

תוכנית הכשירות הערכית יכולה להפוך להיות חלק אינטגרלי מלא בשגרה של כל פלוגה. שינוי התפיסה משמעותו מעבר ממצב של טיפול נקודתי באירוע חד פעמי - לתוכנית שלמה המכשירה ומטמיעה ערכים גם בלוחמים המנהלים שגרה שוחקת בתעסוקה מבצעית

מנהיגות מקרבת מרחוק – המיומנות הנדרשת למנהיגות בדרג הבכיר

האתגר: קיים הבדל משמעותי באופי הפיקוד בין דרג הפיקוד של הגדוד ובין דרג הפיקוד הבכיר של החטיבה, אשר מחייב למידה ורכישה של מיומנויות וכלים מנהיגותיים נוספים ושונים. מפקדי צה״ל שרגילים מתפקידים קודמים לפקד באופן ישיר על פקודיהם, נדרשים בתפקיד המח״ט להניע את אנשיהם תוך יצירת התלהבות ומרץ ביחידה, כדברי רא״ל אביב כוכבי, וזאת במרחק פיזי משמעותי וללא מפגש תכוף ויום־יומי עם פקודים. סוג מנהיגות זה, אותו כינינו ״מנהיגות מקרבת מרחוק״, מחייב עיסוק בשאלה כיצד מתרחש תהליך של מנהיגות והשפעה בקרב הפיקוד הבכיר אשר מפקד על ארגון באופן כמעט וירטואלי, וכיצד מפקדים בכירים יכולים להשפיע על יחידותיהם ופקודיהם ולעצבם מרחוק. הפרק מתייחס בהרחבה לחמישה אתגרים ייחודיים של ״מנהיגות מקרבת מרחוק״ המאפיינת את הדרג הבכיר: מוטת השליטה, עומס המידע, התלות המוגברת במפקדי המשנה, יצירת לכידות, בניית אמון, רתימה ובקרה. המאמר מדגים כיצד אתגרים אלה באים לידי ביטוי בתפקידיהם של מח״ט המילואים ומח״ט החטמ״ר, שהם תפקידי הפיקוד הבכיר הראשונים של האל״מים הקרביים בצה״ל. "מנהיגות א־פורמלית, אותנטית וקרובה לאנשים תמיד הייתה נקודת החוזק שלי. המעבר לתפקיד המח"ט המילואים שאינו רואה את כל אנשיו, שעובד מול מספר מצומצם של אנשים סדירים ושל אנשים בכלל, מחייב אותי לפקד בדרך שפחות מוכרת ונוחה לי. זה אתגר עבורי לשלב טכניקת פיקוד אחרת הנוגדת את אופיי..". מתוך עבודה שכתב חניך בקורס מח"טים טרם כניסתו לתפקיד