מציג עמוד 44 מתוך 790 תוצאות

בין המערכות

מ"מוקד דייג" ל"מוקד צייד": השגת אפקטיביות מבצעית על־ידי שימוש במערכי מצלמות

לא מספיק לפרוס מצלמות ולחברם למוקד בלי לגבש תפיסת הפעלה סדורה. נדרש לבסס את הצלע האנושית שמסוגלת להבין את המתרחש ולצפות באופן יזום ושוטף כמנגנון נוסף, שמגלה בזמן אמת ומניע את התהליכים הנדרשים

19.05.2020
אל"ם (מיל') עודד הלוי
בין המערכות

ציפור המנהרות – קרבות בווייטנאם

ספר על האדם בקרב. אמנם ממלחמה רחוקה בזמן ובמרחק, אבל דומה בגובה החול והבוץ. מומלץ לחובבי הסוגה, ולמעוניינים לקרוא עוד על לחימה נגד אויב נחות אבל נחוש, עיקש ובעל ידע ויכולת לנצל את השטח ואת האוכלוסייה

02.10.2020
אל"ם (מיל') בעז זלמנוביץ
בין המערכות

מפקד פלוגה

26.11.1959
בין המערכות

לא מלחמה היברידית מצומצמת, אלא מצב מלחמה קונספטואלי

תגובה למאמרו של ד"ר יגיל הנקין על אודות הקשר שבין המושג "מלחמה היברידית" ובין האירועים האלימים הרחבים שביצעו ערביי ישראל בשטח מדינת ישראל בזמן מבצע "שומר החומות"

17.01.2022
יאיר אנסבכר
מערכות

כל דאלים גבר - מורה נבוכים למיליציות וארגונים חמושים בסוריה

הגורמים המרכזיים המכתיבים בעשור האחרון את המציאות בסוריה הם מערך הכוחות והאינטרסים הזרים השולטים במדינה, ובאים לידי ביטוי במספר ניכר של מיליציות חמושות הפועלות בשטח. בחלקים נרחבים של סוריה כוחן של המיליציות גדול אף מכוחו של המשטר. תיטיב ישראל לעשות אם תכיר ותבין את הנעשה במדינה השסועה

30.05.2024
עם סא"ל (מיל') ד"ר מורן לבנוני
בין המערכות

תור הזהב הביטחוני ותהליך שקיעתו

ישראל הייתה בתור זהב ביטחוני והוא איננו עוד. יתרונותיה האסטרטגיים החדשים הם תשתית לנקודת איזון מחודשת, אך אינם מבטלים את ההבנה כי אנו במציאות חדשה ומאתגרת. על מקבלי ההחלטות לפעול כבר היום ולהחליט, בתנאי אי־ודאות, לאיזו סביבה אסטרטגית יש להתכונן

12.01.2023
אלוף ד"ר יעקב בנג'ואל"ם ניר ינאירס"ן יונתן נבו
מערכות

ביקורת ספר: איתן שמיר, משה דיין: התפתחותו של אסטרטג מערכות ומודן, בן־שמן. 2023

25.07.2024
פרופ' סטיוארט כהן
מערכות

תקציר דוקטורט: נלחמים את דרכם פנימה: חיילים בודדים, הגירה, וזהות לאומית בישראל

בכל שנה מתגייסים לצה"ל כ־3,000 חיילים בודדים המגיעים מחו"ל. לא מדובר בתופעה גברית; קרוב למחצית הם למעשה חיילות בודדות. הקבוצה הגדולה ביותר מגיעה ממדינות ברית המועצות לשעבר, ומונה קרוב ל־40% מהחיילים, כשליש מגיעים מצפון אמריקה, והיתר מצרפת, בריטניה, אוסטרליה, ברזיל, ומכ־50 מדינות נוספות (ראו מספרי חיילים לפי שנה ואזור גאוגרפי בטבלה המצורפת). למרות המספרים המרשימים, ועל אף המרכזיות בשדה המחקרי בישראל של מחקרי ביטחון, צבא וחברה מחד גיסא, והגירה ואינטגרציה מאידך גיסא, זהו המחקר הראשון היסודי ורחב ההיקף שנכתב על חיילים בודדים ששירתו בשנות ה־2000. התופעה מקבלת הד רב בציבוריות הישראלית, ועל אף שלא נערכו מחקרים מקיפים בשאלת מניעיהם, הם מוצגים לנו כתערובת של ציונות ואלטרואיזם. לישראלים, כך מספרים לנו בכתבות מגזין, יש הרבה ללמוד מהחיילים הבודדים בכל הקשור לאהבת הארץ ונתינה לזולת. החיילים, בתרומתם ואהבתם, מזכירים לנו את מי שהיינו פעם. שירותם הצבאי מתורגם בשיח הציבורי ל"עלייה", אף על פי ששיעור הנשארים בישראל לאחר השירות הצבאי לעולם לא נבדק, ולמעשה אינו נמצא במעקב. מדוע חיילים אלה מתגייסים לצה"ל? מה מבדיל את המתגייסים מרבים אחרים בעלי מאפיינים דומים שאינם מתגייסים? האם הם נשארים בישראל לאחר שירותם הצבאי?

25.07.2024
ליאור יוחנני
בין המערכות

התווך התת קרקעי בעזה

"זה קומפלקס של מנהרות שמאפשרות תנועה במפלסים שונים של עומק הקרקע. חדרים שמשמשים לצורכי פיקוד ושליטה, חדרים שמשמשים לאחסון, חדרים שמשמשים כמחסה ללוחמים ששוהים מתחת לפני הקרקע כך שיש להם מתחת את כל הפונקציות הדרושות כדי שניתן יהיה להישאר שם לשהיות ממושכות". אל"ם (מיל') ד"ר שאול שי מהמכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן על המנהרות בעזה, בפרק של "קול המערכות" על ההיסטוריה של המנהרות ברצועת עזה, הסוגים השונים שלהן והאתגר שהן מהוות לצה"ל

31.10.2023
עם אל"ם (מיל') ד"ר שאול שי
מערכות

פרק שישי

״תמיד צריך בזרוע אחת להטעות, בשנייה להכות. בזרוע אחת לערער ובזרוע השנייה להעמיק את הפגיעה. הרעיון של הסימולטניות בין הזרועות האווירית והיבשתית הוא רעיון יסוד בתורת התמרון [..] לאחר שערערת אותו – יש לנצל הזדמנויות כדי להפעיל עליו לחץ עד שהוא מגיע לנקודת הקריסה״. פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי.  בפרק השישי - תורת התמרון. הסיכונים והמחירים במהלך ההיסטוריה, ואיך אפשר לפעול באמצעותו כדי להכריע את האויב

24.06.2024
מערכות