האם המדע אכן תורם לביטחון הלאומי הישראלי ככל יכולתו?

סקירה היסטורית ממבט אישי של שיתוף הפעולה בין אנשי מדע למערכת הביטחון הישראלית לפני הקמת המדינה ואחריה

איכות ההצלחה

על ספרו של נחום בוגנר "מחשבה צבאית ב'הגנה'" בהוצאת המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה" על שם ישראל גלילי ומשרד הביטחון/ההוצאה לאור 1998

ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית 1870־1945

דבר הרמטכ"ל

עיון בלקט המאמרים והספרים שפירסמה "מערכות" לאורך השנים מלמד כמה גדול המשקל שמעניק צה"ל לנושא הכתיבה והעיון כאמצעי למיצוי הידע האישי והניסיון הרב המצטבר בידי מפקדיו

הגות צבאית עברית כיצירה ישראלית

לקריאה מחודשת של מאמרי "מערכות", נודעת אפוא תרומה במימוש החובה "דע מאין באת ולאן אתה הולך"

מחשבות על מעמדנו

הנכון הוא שכיום, ביחסי האיבה הקיימים בינה לבין הערכים, הנקבעים על ידי הערבים, יכולה מדינת ישראל לגונן ולשמור על מה שיש לה בטווח אורך חרבו של צה"׳ל

מחשבות לבעיית התכנון הצבאי

יש לומר ברורות: התכנון הצבאי איננו בגדר מדע מדויק: אין הוא דומה לאחד המדעים הטכניים, אף לא לתכנון בשטח טכני מובהק

מתוך עברו של החג"ם

אני רוצה לנסות לתאר משהו מהרוח שהייתה חיה בחג"ם, מהתנאים שהביאו ליצירתו ומאשר ראו האחראים בתור עיקר מטרתו

הפלמ"ח במבחן המלחמה

קווים להתהוותו ולמבנהו של הפלמ"ח: לכך נועדה רשימה זו: לניתוח ולסיכום כמה מן הערכים האלה, כפי שמצאו את ביטוים המיוחד בפלמ"ח

מחשבות על מסעות

המסע והאימון לצעידה חשובים לא פחות מהנשק ומהאימון בו. תשומת לב רבה מופנית לנושא זה בצה"ל.יש צורך להתמיד בצבירת הניסיון בתחום זה ולגבשו מדי פעם בחוברות הדרכה מיוחדות