עשתונות 5: ההתקפה הקיברנטית - קווים משפטיים לדמותה

עשתונות 4: השלכות התגרענותה של איראן על 'הסדר הגרעיני העולמי'

לא קורבנות שווא

תחקיר מרתק על פרשה שהסעירה את דעת הקהל בישראל מעלה שוב את השאלה כיצד צריך צה"ל להתמודד עם תאונות אימונים. על ספרו של עמרי אסנהיים, צאלים, הטראומה של סיירת מטכ"ל, תל-אביב, כינרת זמורה-ביתן, 2012

האומנם לא קורבנות שווא?

בסקירה שכתב אל”ם )מיל‘( רז שגיא על הספר ”צאלים” )מערכות 448 ,אפריל 2013 )של עמרי אסנהיים הוא טוען שקורבנם של חמשת הנופלים בתאונה ”לא היה לשווא”. אך לפני שמעלים טענה כזאת יש לוודא שכל הכשלים המופיעים בספר טופלו והופנמו. לנו, הציבור הרחב, אין מידע שזה אכן המצב

הנגמ"ש - אמצעי תובלה ממוגן או רכב לחימה נושא רובאים?

המגמה הברורה, המתגבשת מהניסיון המבצעי וממשחקי המלחמה היא שתכלית הנגמ"ש היא קודם כול לשמש כלי תובלה מוגן לכוח הרגלי ולא רכב לחימה. מכאן שראוי להשקיע יותר במיגון הנגמ"ש מאשר בחימושו

עוד ניצחון כזה...

במשך 78 הימים, שבהם הרסו מטוסי נאט"ו גשרים, שדות תעופה ובתי זיקוק בסרביה, וחיפשו לשווא -מגובה של שלושה ק"מ - טנקים יוגוסלביים חבויים בין גבעות קוסובו, נטבחו באין מפריע לפחות 10,000 גברים נשים וילדים אלבנים. מעשי הטבח ההמוניים, האונס הביזה והשריפות נמשכו עד שלא היה כבר כמעט מה לשרוף או לטבוח בכפרים ובשכונות של האלבנים. רק אז הודיע נשיא יוגוסלביה, מילושביץ', שהוא נכנע

הגיגים על מגבלת הכוח - או הלקח הלא נכון שלמדנו מאירועי קוסובו

דיון תיאורטי זה התרחש בעקבות ההפצצות שערך חיל האוויר על מטרות תשתית בלבנון בפברואר 2000. מטרתו של הדיון הייתה ללבן נושאים מוכרים מכיוונים לא שגרתיים

מלחמת קוסובו באינטרנט

איום הטק"ק הצפון-קוריאני

לא מלחמה היברידית מצומצמת, אלא מצב מלחמה קונספטואלי

תגובה למאמרו של ד"ר יגיל הנקין על אודות הקשר שבין המושג "מלחמה היברידית" ובין האירועים האלימים הרחבים שביצעו ערביי ישראל בשטח מדינת ישראל בזמן מבצע "שומר החומות"