מציג עמוד 43 מתוך 668 תוצאות
מבצע בעומק דורש תכנון אופרטיבי המתבסס על היכולות הלוגיסטיות של הצבא. מבצע מוצלח נועד לעמוד ביעדים מערכתיים־טקטיים כחלק מתוכנית מערכה רחבה יותר, והתכנון שלו כולל אפשרויות רבות ושורה של פתרונות מבצעיים לבעיות לוגיסטיות מרגע הטלת הכוחות ועד החבירה אליהם או הסגתם
מלחמת “חרבות ברזל” בחנה לראשונה את יכולתו של מערך המילואים לעמוד במבחן של לחימה מתמשכת. ניתוח של ארבע חטיבות חושף דפוסי שחיקה במספר המתייצבים לצד פתרונות שעלו מן השטח. יישומן של כמה המלצות מעשיות יבטיח שבעימותים עתידיים ימשיך המערך לשמש עמוד השדרה של כוח הלחימה בצה”ל
מלחמת "חרבות ברזל" על ריבוי זירותיה, אורכה, האתגרים שהיא מציבה בתחומים המבצעיים, האנושיים והמשאביים והיבטים נוספים, היא המקבילה הישראלית למלחמת העולם השנייה בראייה עולמית, בהקשר המצע שהיא מאפשרת ללמידה. היא מעלה סוגיות תפיסתיות, ארגוניות ותהליכיות בתחומים של מודיעין, הפעלת אש מערכתית, תמרון יבשתי והגנת העורף; מציפה אתגרים מבצעיים מורכבים ובהם תת"ק, הגנה נגד טילים, כטמ"מים ורחפנים; ומביאה לקיצוניות אתגרים של אורך נשימה בכוח אדם, בחימושים, בחלפים, באמל"ח ועוד. בקובץ מאמרים זה מוצגים 19 מתוך המאמרים שכתב מאיר פינקל במהלך שנות המלחמה. הם מאורגנים בחמישה שערים בתחומים הבאים: תרבות ותהליכים בשנים שלפניה; אסטרטגיה צבאית עדכנית; השתנות בלחימה; בניין כוח; תהליכי למידה מהמלחמה – מתודולוגיה. כל שער נפתח בהקדמה הכוללת הסתכלות אינטגרטיבית קצרה על התחום, תיאור קצר של המאמרים ושאלות הכוונה עקרוניות שנועדו לסייע בקריאה ביקורתית של המאמרים תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו, לשעבר מפקד המרכז, ראש מחלקת תו"ל ותפיסות בזרוע היבשה ומח"ט שריון במלחמת לבנון השנייה. בשנים האחרונות כתב סדרת ספרים על המפקדות הראשיות בצה"ל (הרמטכ"ל, המטכ"ל, מפקדת חיל האוויר, מפקדות היבשה, אמ"ן). איך לקרוא בספר? לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה.
פלסטין: הדור הבא | מאורעות "שומר החומות" כלחימה היברידית | שמונת העקרונות של לוחמה אורבנית | יישום תפיסת המודיעין המדויק והלחימה הרב־ממדית בצבא היבשה של ארצות־הברית | הקרב על שדה התעופה בדונייצק | היעדרה של אמנה בין־לאומית במרחב הקיברנטי | על חשיבותם של המתקנים האסטרטגיים ועל השותפים בהגנה על המרחב האזרחי | האם הגליל מוגן? הצעה לתיקון יסודי בצבא היבשה | מערכת הפיקוד המופתית בצה"ל איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". • לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
״חיל הים ומערכת הביטחון צריכים להגדיר פתרונות לחזיתות בצפון, בדרום וכן יעד ימי מכיוון ש־25% מהסחר של מדינת ישראל עובר בים, לכן צריך להגדיר מה נרצה בסיומו של הסכסוך, יכול להיות מצב שיגיעו לסטטוס קוו, אבל על חשבונה של ישראל״. תא״ל (מיל׳) פרופ׳ שאול חורב, ראש המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה, בריאיון ל״קול המערכות״ על ההיסטוריה של הים האדום, האיום הנוכחי החות׳י והשפעתו על מארג היחסים באזור
גישת המכסות (Quota) שאימצו בבריטניה אחרי מלחמת העולם השנייה ובישראל אחרי מלחמת העצמאות הייתה מיועדת לעלות את ההיצע של מקומות עבודה לנכי מלחמה. מעסיקים נדרשו לקבל אחוז מסוים (בישראל 5%) מנכי המלחמה לעבודה. המאמר סוקר את התפתחות גישת המכסות במשך הזמן, ושינוי תצורתה מגישה המבוססת על חסד, ובמקרה של נכי צה”ל גם על פיצוי (הדור הראשון של גישת המכסות או גישת המכסות המקורית) לגישה המבוססת על העדפה מתקנת ועקרונות שיח הזכויות (הדור השני של גישת המכסות או גישת המכסות העדכנית). בעוד גישת הזכויות המקורית יושמה באופן ייחודי ביחס לנכי צה”ל, אולם באופן שהלך ופחת עם השנים עד לאי מימושה המוחלט, גישת המכסות העדכנית יושמה ביחס לכלל האנשים עם מוגבלויות, ללא העדפה מיוחדת לנכי צה”ל. עם העלייה הגדולה של שיעור נכי צה״ל בעקבות מלחמת ״חרבות ברזל״ עולה השאלה האם גישת המכסות המקורית רלבנטית לתקופתנו ויש לחדשה ביחס לנכי צה”ל ובאיזו תצורה? למאמר כמה תובנות, כאשר העיקרית היא שגישת המכסות מהדור הראשון רלוונטית כאשר המדינה מעורבת בשוק התעסוקה והמודל הרפואי ביחס לאנשים עם מוגבלויות הוא הרלוונטי. עם העלייה של גישות כלכליות שמרניות, המעדיפות הפרטה ויזימה חופשית, פוחתת מידת המעורבות של המדינה בשוק העבודה, המודל הביו־חברתי ותפיסת הזכויות תופסים את מקומם והרלוונטיות של הדור הראשון של גישת המכסות מתפוגגת. המאמר מנתח את המצב הקיים שדורש התאמה של גישת המכסות ביחס לנכי צה”ל לחקיקת זכויות ולדור השני של גישת המכסות