ממדעי ההתנהגות למדעני ההתנהגות: people analytics בצה"ל

האלמנט החשוב ביותר בכל הנוגע לביצוע people analytics בארגון הוא ההבנה כי תהליך מיצוי המידע הוא תהליך מעצב מציאות, ומוטלת עלינו החובה לבצע תהליך זה במידת האחריות הגבוהה ביותר

דובר או צנזור? בחינת התפקוד של דובר צה"ל במלחמת לבנון השנייה ובמבצע ”עופרת יצוקה"

במלחמת לבנון השנייה הנהיג צה"ל מדיניות של פתיחות תקשורתית, ואילו ב"עופרת יצוקה" הונהגה מדיניות של סגירות תקשורתית, אולם שתי המערכות הדגישו את המונופול שיש לדובר צה"ל על המידע הצבאי

פלטפורמות בלתי מאוישות: ההבדלים בהצטיידות בין הצי האמריקני וחיל הים הישראלי

השתנות טכנולוגית, לחימה רב־ממדית, מהפכת המידע וכניסת מאפייני לחימה רובוטיים ובינה מלאכותית מצריכים תפיסת לחימה שונה מזו הנהוגה כיום. פלטפורמות ימיות בלתי מאוישות הן חלק הכרחי במענה הנדרש בשדה הלחימה העתידי, והתנאים הבשילו לצאת ולממשן

בחינה תוך כדי עשייה

מסג"ם לתא"ל: התפיסה החדשה להכשרת הקצונה בצה"ל

צה"ל מנסה לקדם תפיסה חדשה שלפיה כל ההכשרות של הקצינים הן חלק מרצף שנקבע מראש, ובו כמה תחנות הכשרה המשתלבות זו בזו. על פי התפיסה הזאת, בכל תחנת הכשרה יש שני ערוצים: ערוץ ההשכלה הצבאית הכללית המשותף לכל הקצינים וערוץ הידע הייחודי לכל מקצוע. יישום התפיסה הזאת נתקל בקשיים בהכשרות הקצינים ברמות הזוטרות, ובמאמר נעשה ניסיון לעמוד על הסיבות לקשיים האלה

היכן טעינו במלחמת יום הכיפורים הצעה לחשיבה אחרת

מלחמת יום הכיפורים הייתה התגשמות של ”מקרה הכול" שלקראתו גיבש צה"ל תפיסת לחימה כבר ב־1951. לרוע המזל, צה"ל של 1973 שכח את מה שהוא כבר ידע היטב יותר מ־20 שנה לפני כן

גרגיר תירס לבן - שליחות באפריקה

הלחימה על ארץ־ישראל 1917

תודות

הפשיטה על האי "גרין"

בלילה שבין 19 ל־20 ביולי 1969 פשטה יחידה של לוחמי הקומנדו ‏הימי הישראלי על המתחם הצבאי המבוצר האי "גרין", וחיסלה את תותחי הנ"מ ותחנות המכ"ם המוצבים בה. בסערת־הקרב, שרבים מפרטיו עדיין לוטים בערפל, באו לידי ביטוי כל אותם הערכים עליהם התחנכו ואומנו אנשי הקומנדו. ואכן, דבקותם, במטרה, תושייתם ואומץ ליבם יצרו אמת־מידה חדשות של גבורה, הקרבה ואחוות־לוחמים. להלן תיאור מהלכי הקרב, הפריצה, ההשתלטות והטיהור לאחר פיצוץ חלקו הצפוני של המתחם.