לוחמה חתרנית במרד בר-כוכבא
הטקטיקה שנקטו לוחמי בר-כוכבא - לוחמה זעירה ושימוש נרחב בתווך התת-קרקעי - אילצה את האימפריה הרומית לשנות את האסטרטגיה שלה ואת דפוסי הלחימה שגיבשה
מציג עמוד 43 מתוך 851 תוצאות
הטקטיקה שנקטו לוחמי בר-כוכבא - לוחמה זעירה ושימוש נרחב בתווך התת-קרקעי - אילצה את האימפריה הרומית לשנות את האסטרטגיה שלה ואת דפוסי הלחימה שגיבשה
החיוניות של התמרון וההכרעה בלב המחשבה עליה מבוססת אסטרטגיית צה"ל, תובעות לתקף ולפרש מחדש את המושגים הללו כבסיס לשפה משותפת
בעקבות ספרו של א׳ לויטה הדוקטרינה הצבאית של ישראל: הגנה והתקפה, הקיבוץ המאוחד והמרכז למחקרים אסטרטגיים ע׳׳ש יפה אוניברסיטת תל אביב, 1988
עדכון חשוב (וטרי) למאמרו של יאיר רויטמן על הסכנה האסטרטגית ממזרח, והשאלה האם הממלכה ההאשמית בירדן כבר מחוז איראני / ספר חדש עתיד לצאת לאור בחודשים הקרובים, פרי שיתוף פעולה של המרכז למורשת המודיעין ו"מערכות" – לפניכם הפרק הראשון מאת עפר שלח / מחקר חדש מאת ד"ר לימור פומרנץ־זורין על משמעות השירות הצבאי הטכנולוגי בחיים הבוגרים של נשים וגברים בישראל / מאמר על קרב איפר השני ולחימה כימית כהפתעה מצבית / לציון יום השואה מאמר על תנועת הבריחה שהייתה גשר בין ניצולי השואה לאחיהם החיילים והשליחים שבאו לעזרתם / יום הספר הבין־לאומי ב"מערכות"
ככל שהתהליך המדיני יילך ויתקדם, יצטמצם הממד הגיאוגרפי בעומק האסטרטגי של ישראל. זרוע הים יכולה לתת לכך תשובה הולמת
קריסת מגדלי התאומים חשפה מחדלים אמריקניים חמורים בשורה של תחומים, והמאמר הזה בוחן שלושה מהם: המודיעין, האסטרטגיה וההתכוננות לפיגוע המוני. בתחום המודיעין נחשפו ליקויים מהותיים בתו"ל, בעבודת המטה, בארגון, בהכשרה, במחקר ובפיתוח. האסטרטגיה של ארה"ב ללחימה בטרור חסרת נחישות, עקביות ותכליתיות בהתייחסות הן לארגוני הטרור והן למדינות הנותנות להם חסות. באשר להכנות לקראת פיגוע המוני - אלה היו בלתי תכליתיות ונועדו בעיקר "להצטלם יפה"
המחסור בכמות ובאיכות הנתונים מציב מכשול מהותי להטמעה של בינה מלאכותית בתחום הביטחון. השימוש בבינה מלאכותית צריך להיעשות לצד מנגנוני בקרה ופיקוח אנושי ומתוך הימנעות מהסתמכות יתרה על הטכנולוגיה. לצד היתרונות הרבים של הבינה המלאכותית, היא עדיין לא בשלה להחליף את שיקול הדעת האנושי בתחומים מורכבים ובעלי השלכות מהותיות לביטחון ולאסטרטגיה מדינית וצבאית
חיל האוויר - כמו צה"ל כולו - נקט במלחמת לבנון השנייה מדיניות של פתיחות רבה ביחסיו עם התקשורת, ואילו במבצע "עופרת יצוקה" ננקטה מדיניות מבוקרת ומאופקת יותר. אף שיש הסוברים כי חיל האוויר "יצא טוב" בשתי המערכות האלה מבחינה תקשורתית, הרי בחינה מדוקדקת מראה שלאסטרטגיה המאופקת היו יתרונות רבים יותר
בגיליון: על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גיוס חרדים לצה"ל / מי שנכנס לגיהינום, אין הגיהינום יוצא ממנו עוד: סקירת ספרו של ד"ר דותן דרוק / מבעיה מקומית לבעיה קיומית: אבחון וטיפול אסטרטגי במלחמת "חרבות ברזל" / הסכנה האסטרטגית ממזרח: האם הממלכה ההאשמית בירדן כבר מחוז איראני? / מזרחה השמש - האם ישראל צריכה להשקיע יותר בברית עם "הטיגריס ההודי"? / ממעבר ארז למעבר רפיח: לקחי מט"ק במלחמה – השלכות להכשרה ולעצמאות הנדרשות בלש"ב
שילוב של הרבה מאוד גורמים הופך את הים האדום ואת המפרץ הפרסי מפריפריה אסטרטגית של ישראל לחזית חדשה, מרכזית ומסוכנת שלה