בניין הכוח בצה"ל לקראת המלחמה

בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים הכפיל צה"ל את כוחו. מאמץ עצום הושקע בבניין הכח המסתער והמסייע, וזו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שצה"ל הצליח להתאושש במהירות מהפתעת 6 באוקטובר ולעמוד בפרץ

איך חוקרים מלחמה? מגמות עכשוויות בחקר ההיסטוריה של צה"ל ומלחמות ישראל

ב־7-6 באפריל 2021 ייערך כנס מקוון משותף למחלקת היסטוריה של צה"ל, למחלקה להיסטוריה כללית של אוניברסיטת בר־אילן ולבית התוכן "מערכות". הכנס יעסוק במגמות העכשוויות בחקר ההיסטוריה של צה"ל ומלחמות ישראל

האיום בהפעלת כוחות סובייטיים במלחמות ישראל-ערב

האיום הדמוגרפי-גיאוגרפי ודרכי ההתמודדות איתו

הכשל של מחקר התפתחות התפיסות לפני יום הכיפורים ולקחים לתקופה שקדמה ל"חרבות ברזל"

המיקוד של כתב המינוי של ועדת אגרנט אחרי מלחמת יום הכיפורים בנושאי המודיעין והכוננות ותיחום הזמן שנדרשה הוועדה לחקור ל"ימים קדמו למלחמת יום הכיפורים" ועד התקפת הנגד של 8 באוקטובר (ועדת אגרנט, דין וחשבון) גרמו לאי־חקירה של התפתחות תפיסות ההגנה בסיני וברמת הגולן בשנים שלפני המלחמה, שעמדו בבסיס התוכניות המבצעיות. מצב זה הביא לעיסוק יתר במודיעין ולעיכוב של עשור וחצי לפחות בלמידת צה"ל על היבט התפיסה המבצעית ודרך התפתחותה. בבואנו לתחקר את התפתחות המודיעין, התפיסות והתוכניות של צה"ל לפני המלחמה בעזה, והתפיסות בדרג האסטרטגי -מדיני, רצוי לבצע, במקביל לחקירה מעמיקה של תחום המודיעין, גם חקירה אינטגרטיבית של תחומים אלו, שיש ביניהם קשר הדוק

"הדים"

תצפית על הזירה

הצוללת הקונבנציונלית בשנות ה-80

פרק חמישי: מיתוג ערכים בפיקוד ולחימה בתנאי לחץ מלקחי מלחמת יום הכיפורים

סיפור מלחמה