משולחנו של גיורא סגל

נידותו של הלוחם

"האחים המוסלמים" – כור מחצבתו של קרצ'אוי

האתגרים של חיל האוויר

באחרונה פורסם על כניסתן למזרח התיכון של מערכות רוסיות חדישות להגנה אווירית. המאמר מציג את העיקריות שבהן

כינונה של לבנון המודרנית

האסטרטגיה של הכוח המזערי

מאמרו של ד"ר שאול שי "הטרילוגיה של המערכות העוקבות" לא מדגיש את העובדה המרכזית: אסטרטגיית "העיצוב מחדש", שבמסגרתה פולש הצד החזר למדינה התמוכת בטרור, רק שופכת שמן על גלגלי הטרור. האלטרנטיבה ההגיונית היא להילחם בטרור בלי לנסות להחליף את המשטר של המדינות שתומכות בו.

הטרילוגיה של המערכות העוקבות

החל מהמחצית השנייה של המאה ה־20 מרבית העימותים הם א־סימטריים ופורצים ביוזמת הצד החלש במגמה לשנות את הסטטוס־קוו. הצד החזק בעימות מתמודד עם האתגר הזה באמצעות סדרה של מערכות עוקבות שמטרתן ליטול את היוזמה ולהכריע את העימות לטובתו -עד כה במידה מוגבלת של הצלחה

היקפי הפעילות של המנגנון ותפיסת ההפעלה

כבר לא "אי": החשיבה מחדש על התפיסה העצמית של ישראל בעקבות הסכמי אברהם

בחלוף שנתיים מהסכמי אברהם השתנה מצבה האזורי המבודד של ישראל, ויש לה לא מעט ידידים במדינות המפרץ. אולם שיתופי פעולה כלכליים אינם מספיקים. היעד המרכזי הוא לבלום את איראן, ובעקבות ביקור נשיא ארצות־הברית ג'ו ביידן בישראל יש להתבונן מחדש במערכה האזורית שנוצרה בעקבות ההסכמים

פעילות צבאית בגבולות של שלום

גם בגבולות של שלום - עם מצרים ועם ירדן - נשקפות לישראל סכנות . אלה ברובן אינן סכנות קיומיות מיידיות , אלא סכנות אסטרטגיות לטווח הארוך. מדובר בעיקר בפעולות הברחה - של נשק, של סמים ושל בני אדם. הטענה המרכזית של המאמר הזה היא שפעילות צבאית בגבולות של שלום שונה מכל פעילות צבאית אחרת ומצריכה מאפייני תודעה ופעולה שונים