מאמץ התודעה

בעת לחימה פועלים שחקנים רבים כדי להשפיע על תפיסת המציאות של קהלי יעד שונים באופן המשרת את האינטרסים שלהם. לכן נדרש מאמץ צבאי גם בממד התודעה להשגת התכלית האסטרטגית

שגרה והשתנות בימי קורונה מקרה הבוחן במחוז ירושלים והמרכז

על אף ריבוי המשימות במהלך מבצע "קרן אור", מתוך תפיסה של חובת השגרה גם בשיאו של החירום, פעלו במחוז ירושלים והמרכז במאמץ לשמר שגרת יחידה תוך השתנות משמעותית ככל שניתן

דברי פתיחה

העורכים אינם מעלימים מעצמם את הקשיים המרובים העומדים בדרכו של בטאון ראשון בישראל העוסק בבעיות צבאיות: מהם קשיים טבעיים, המתעוררים עם כל התחלה מסוג זה, ומהם התלויים בתנאי הזמן. בקהל קוראיו, באהדתם ובהבנתם הערה, מחפש הבטאון עידוד למאמציו וגישושיו. בתמיכתם ישאב את הכח למלא את תפקידו: להיות אחד המכשירים שיקרבו את קוממיות ישראל בארצו

המיקוד המבצעי במרחב החשאי: האם נכון לחבר בין כוח צבאי בעל מסה לכוחות ביון?

האתגרים הביטחוניים שבפניהם עומדת ישראל הופכים את הפעולה במרחב החשאי לרכיב מרכזי במענה ואת הערך האסטרטגי הנדרש לפעולה כזו למורכב. כיום יש שני סוגי פתרונות: מתיחה של יכולות צבאיות סדורות או הרחבה של יכולות ביון. במאמר זה מוצע פתרון שלישי – כוח קומנדו מיוחד – שמהותו שילוביות בין הרכיב הצבאי לרכיב הביון

מגזין סוף השבוע של מערכות - 24 באפריל 2025

עדכון חשוב (וטרי) למאמרו של יאיר רויטמן על הסכנה האסטרטגית ממזרח, והשאלה האם הממלכה ההאשמית בירדן כבר מחוז איראני / ספר חדש עתיד לצאת לאור בחודשים הקרובים, פרי שיתוף פעולה של המרכז למורשת המודיעין ו"מערכות" – לפניכם הפרק הראשון מאת עפר שלח / מחקר חדש מאת ד"ר לימור פומרנץ־זורין על משמעות השירות הצבאי הטכנולוגי בחיים הבוגרים של נשים וגברים בישראל / מאמר על קרב איפר השני ולחימה כימית כהפתעה מצבית / לציון יום השואה מאמר על תנועת הבריחה שהייתה גשר בין ניצולי השואה לאחיהם החיילים והשליחים שבאו לעזרתם / יום הספר הבין־לאומי ב"מערכות"

פניי הרייך השלישי

"הסערה המושלמת" שהביאה לכישלון המודיעין ב־7 באוקטובר

המאמר מנתח את כשלי קהילת המודיעין הישראלית ערב מתקפת חמאס באוקטובר 2023, תוך הצבתם בתוך דפוס רחב של תהליכים תפיסתיים, מוסדיים ותרבותיים. לטענת הכותב, הכשל נבע לא מהיעדר מידע, אלא מיכולת לקויה להעריך נכונה את משמעותו בשל קונספציה שגויה שהשתרשה עמוק בדרגי המודיעין וההנהגה המדינית. קונספציה זו כללה תפיסת מציאות לא ריאליסטית בנוגע לאופי חמאס, כוונותיה ויחסי הכוחות ברצועה, שהובילה לדחיית אינדיקציות מטרידות ולכשלים בהפעלת שיקול דעת עצמאי. המאמר קורא לחשיבה מחודשת על תהליך גיבוש הערכת המצב המודיעינית, על הרכב צוותי המחקר, ועל תהליכי ההכשרה והבקרה, תוך הדגשת חשיבותה של התרבות הארגונית ככלי קריטי לעמידות מוסדית מול תפיסות שגויות

סימולטורים בזווית שלא הכרנו

להתחיל מחדש – הקמת רגימנט לחימה בחופים בחיל הנחתים

תהליך הרפורמה בנחתים לאחר סיום מבצעי הייצוב בעיראק ובאפגניסטאן מראה ששינויים לאחר מלחמה ממושכת מצריכים זמן לניסוח התפיסה, לבחינתה ולמימושה. הפומביות של התפיסה מאפשרת לצבא ללמוד, להשתנות ולהתאים אותה לביקורת, ובו בזמן לשמור על מהותה. חלק מהסיבות להימשכות התהליך היא ההבנה של מפקדי החיל שמלחמה לא תפרוץ בזמן הקרוב – פריווילגיה שלא קיימת בכל הצבאות

בדרך לקיפאון בתמרון

השינויים הטכנולוגיים באמצעי הלחימה בסוף המאה ה-20 העצימו את יכולות הכלים ההגנתיים העומדים לרשות הצבאות. באמצעות טילי נ"ט מתקדמים והתבצרות בקרקע יכול כוח קטן להתמודד בהצלחה נגד כוח תוקף עדיף. המסקנה שהסיק מכך צה"ל - שיש להחזיר את כושר התמרון באמצעות תמרון רגלי - היא שגויה, שכן היא לא תפתור את הבעיה. הפתרון הוא ייצור טנקים שמתאימים לשדה הקרב החדש