עיר אבן ושמיים

פרק 10: שיח מוסדי-תעסוקתי בארגון צבאי עתיר ידע

מבצע ענבי זעם

באביב 1996 בתגובה לירי קטיושות בלתי פוסק ופיגועים נוספים מצד חזבאללה, צה"ל יצא למבצע "ענבי זעם". הוא פועל בהגיון שונה ממבצעים אחרים של צה"ל בלבנון והיה מבוסס כמעט אך ורק על פעילות של כוחות מיוחדים. צוותים קטנים של כוחות קומנדו התפרסו בעורף האויב ועסקו בציד חוליות מחבלים והכוונת חיל האוויר לפגיעה בהם. בפועל המערכה נראתה כ"שדה קרב ריק" בו כוחות קומנדו קטנים נלחמים בכוחות גרילה. בפרק מסביר אלוף (מיל') עמירם לוין, מי שהיה אלוף פיקוד צפון ומתכנן המבצע את היתרונות של מבצע מסוג זה, וערן ברקת מספר איך זה נראה כלוחם בשטח

ספר דיגיטלי: היבטים יישומיים בעבודת המטה של המערכת המקצועית בצה"ל

עבודת המטה מלווה אותנו כחלק אינטגרלי מתהליך התכנון וקבלת ההחלטות בצבא בעיתות לחימה ובתקופת ההתכוננות למלחמה. לתהליך עבודת המטה במערכת המבצעית גובשה תורה כחלק מתורת הפו"ש המוטמעת ביחידות המבצעיות. תורה זו מסדירה הלכה למעשה את הרציונל הנדרש לצורך ההכנות לפני הקרב ולניהולו. לצד המערכת המבצעית קיימת ופועלת המערכת המקצועית העוסקת בעיקר בבניין הכוח והקיום השוטף. המפעילים, המפתחים והמובילים מערכות אלה הם המטות השונים בצבא, ובהם כמובן קציני המטה. חלק גדול מהפעילות מתבצע בגופים אלה, ולתוצרי פעילות זו יש השלכות משמעותיות על עתיד הצבא. על אף כל אלה, לא נכתבה תורה לתהליך עבודת המטה של מערכת זו. מטרת הספר היא להעלות על הכתב חלק מהתורה שבעל פה בתחום עבודת קצין המטה, המשרת במפקדות מערכת בניין הכוח, ולעורר את השיח בסוגיות הקשורות לתהליכי החשיבה בעבודת המטה, האתיקה והדילמות של קצין המטה הבכיר ועוד. איך לקרוא בספר? לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה

תחושת ביטחון, תחושה של "בית"

חורים בהכשרה

בשנים האחרונות הופר האיזון בין ההכשרה שמקבל קצין החי“ר ובין האתגרים שניצבים בפניו. הפתרון הוא שקציני החי“ר יתאמנו יותר או שיאריכו את משך ההכשרה שלהם ויוסיפו לה תוכני לימוד

האינטרסים הישראליים בים האדום

״חיל הים ומערכת הביטחון צריכים להגדיר פתרונות לחזיתות בצפון, בדרום וכן יעד ימי מכיוון ש־25% מהסחר של מדינת ישראל עובר בים, לכן צריך להגדיר מה נרצה בסיומו של הסכסוך, יכול להיות מצב שיגיעו לסטטוס קוו, אבל על חשבונה של ישראל״. תא״ל (מיל׳) פרופ׳ שאול חורב, ראש המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה, בריאיון ל״קול המערכות״ על ההיסטוריה של הים האדום, האיום הנוכחי החות׳י והשפעתו על מארג היחסים באזור

רבע אחרי המלחמה

לאופי ההתנגשויות בערים

מאורעות 1929 - השלכות מדיניות וביטחוניות

למרות כל מה שנעשה בין מאורעות תרפ"ט למרד הערבי ב־1936, לא היה מספיק באף אחד מתחומי הפעולה של ההכנה הצבאית. הרי ניתן לקבוע כי ארגון "ההגנה" נכנס לניסיון הקשה של ההתמודדות עם המרד הערבי מוכן הרבה יותר מאשר ב־1929 ודבר זה אפשר לו לעבור במשך זמן קצר לשיטות לחימה אחרות. אולם גם האויב היה אחר ויעדי התקפותיו היו שונים