ללמוד לפני הלחימה

מלחמת ששת הימים מאפיינים והישגים

עשר שנים הן בבחינת עבר רחוק בחיי מדינת ישראל. לעיתים קשה מאוד לחזור לעולם ערכים ומושגים שהיה קיים בעבר ובמיוחד בעבר הרחוק. מאז מלחמת ששת הימים שונו המושגים שלנו, צברנו ניסיון בעקבות המלחמה, בעקבות התקופה שבין שתי המלחמות ובעקבו מלחמת יום-הכיפורים. על-כן, חייבים אנו להחזיר עצמנו לעולם המושגים של אז, כי כל ניתוק של שיקולים ושל החלטות מעולם המושגים שהיה קיים באותה תקופה, הוא בבחינת תיאור לא מדויק של הדברים. כאשר עוסקים בעבר, חייבים לשפוט על פי עום המושגים שהיה קיים בתקופה בה נתרחשו הדברים, התקופה בה נתקבלו ההחלטות.

שאלות והרהורים על מדיניות ההרתעה

בראייה אסטרטגית, היעד הרצוי של מדיניות הרתעה הוא הרחקת סכנת המלחמה. למדיניות כזאת יש מחיר

ההתמודדות עם מלחמת גרילה

בעבר, תפקידה של מלחמת גרילה היה טקטי. כיום היא הפכה לאמצעי אסטרטגי

האינטרסים המשותפים של ישראל וסעודיה

"יש אינטרסים סעודיים בשיתוף פעולה עם ישראל, ולכן אנחנו רואים במדיניות של מוחמד בן סלמאן שלראשונה יש מאמץ ליישם מדיניות סתגלנית, וישראל צריכה לנצל זאת". פרופ' (אמריטוס) אלכסנדר בליי, המכון לאסטרטגיה ימית בחיפה, בריאיון ל"קול המערכות" על יחסי סעודיה–ישראל

המלחמה באוקראינה: 16 נקודות מבט, 9 תובנות מפתח

המלחמה באוקראינה משנה כמה מתבניות היסוד של הדינמיקה המדינית והצבאית הבין לאומית, והפריכה כמה מהתיאוריות החדשניות על מאפייני מלחמות העתיד. כמה מהמשמעויות הכוללות של המלחמה יתגלו רק בעוד שנים רבות – הרבה לאחר סיומה. לפניכם גיליון מיוחד של מרכז בגין־סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים בשיתוף עם מערכות בעקבות שנה וחצי למלחמת רוסיה-אוקראינה. הגיליון נוגע בלקחים שאפשר להפיק עד כה בענייני תכנון המדיניות והאסטרטגיה, בניין כוח צבאי והפעלתו, יחסים בין לאומיים ועוד. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה

כיצד נעלמה ההתרעה למלחמה מתפיסת הביטחון של ישראל?

המאמר בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר, לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה. בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית

לקחי מלחמת יום הכיפורים - מבט לעתיד

בהכרעה יש להשיג את האפקטים הצבאיים המינימליים, המאפשרים את ההישג האסטרטגי המקסימלי

מלחמה קונוונציונלית מתוחכמת

הרכבתן של טכנולוגיות חדשות על מרכיבי כוח קיימים ועל דוקטרינות קיימות אינה יוצרת "מהפכה בעניינים צבאיים". כדי להשיג מהפכה כזאת יש צורך בשינויים קיצוניים באסטרטגיה ובטקטיקה, בסגנון הלחימה ובמבנה הכוח

מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים

על החשיבות בהבנת המקורות התרבותיים של המחשבה וההתנהגות האסטרטגית של חזבאללה / סדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השישי - תורת התמרון. הסיכונים והמחירים במהלך ההיסטוריה, ואיך אפשר לפעול באמצעותו כדי להכריע את האויב / מאמר חדש על פודקאסטים יומיים במצבי חירום / 18 שנים לסיום מלחמת לבנון השנייה / 77 שנים לעצמאותה של הודו, חזרה למאמר שנכתב חמש שנים לפני שקיבלה אותה