אחרית דבר

ערכים לא לומדים בכיתה

חינוך לערכים הוא חלק בלתי נפרד מהפעילות של צה”ל. אולם כדי שהטמעת הערכים בקרב החיילים תהיה יעילה ומשמעותית, אין להסתפק רק בלימוד עיוני שלהם, שאינו יעיל, אלא יש להקנותם באמצעות ההתמקצעות הצבאית וההתנסות האישית

מנהיגות רשתית בעידן רב ממדי

לצה"ל נדרשת בעת הזו, יותר מתמיד, תוכנית מרכזית לפיתוח מנהיגות רשתית, שתאיץ את הטרנספורמציה הרב־ממדית. מפקדי היחידות הם שיישאו באחריות להובלתה ולמימושה, כחלק מפיתוח המיומנות והכשירות התרבותית, הערכית והאישית שלהם ושל פקודיהם

לשם? בחזרה? "מסע הרילוקיישן" של המ"פ החדש

במעלה הקריירה ממלאים קציני צה"ל תפקידים, שבמהלכם הם עוזבים את ציר ההתפתחות האורגני ויוצאים לתפקידים מחוץ ליחידה ולעולם התרבותי שאותו הם מכירים. במאמר זה מוצע מודל שיסייע לקצינים אלו לבצע את התפקידים ולחזור ליחידת המוצא שלהם חזקים ומנוסים יותר

מיצוי הכוח - האמנם? יחסי גומלין בין הקצינים והנגדים בצהל

מערכת היחסים בין הקצינים והנגדים בצה"ל אינה במצב אידיאלי. ברגע שנשקיע בשיפור מערכות היחסים וחיזוק האמון בין הנגדים והקצינים, נוכל לשפר את אפקטיביות העבודה המשותפת שלהם ואת מיצוי היכולות של כל אחד מהם בנפרד

בשביל זה למדתי הנדסה?

עתודאים בוגרי הנדסה מביעים לעיתים אכזבה מכך שבצבא הם עוסקים באפיון מוצרים בעבור צה"ל ולא בפיתוחם. לאכזבה שלהם אין מקום: במסגרת עבודתם הם באים במגע עם בכירי התעשייה האזרחית וצוברים ניסיון עשיר ורב ערך

מאמץ התודעה

בעת לחימה פועלים שחקנים רבים כדי להשפיע על תפיסת המציאות של קהלי יעד שונים באופן המשרת את האינטרסים שלהם. לכן נדרש מאמץ צבאי גם בממד התודעה להשגת התכלית האסטרטגית

ידע ילידי: הקהילה הבדואית ופקע"ר בקורונה

שלושה רבדים משמעותיים בחברה הבדואית, שלהם תיתכן השפעה מכרעת על ההתמודדות בעת חירום: הרמה הלאומית, הרמה המקומית והרמה הקהילתית. יש צורך בפיתוח המנגנונים המקשרים בין יוזמות מקומיות אלה למוסדות המדינה ובחיזוקם - ברמה המקומית לרשויות המקומית, והלאה לרמה הלאומית

עקרונות המלחמה: התאמתם למאפייני המלחמה בעת הנוכחית

תיקוף של רשימת עקרונות מלחמה בהתאם לאתגרי העת הנוכחית הוא דיון קשה ומעמיק. מאחר שאין פתרון מוחלט לניסוח רשימת עקרונות מלחמה, הפעלה שלהם והתאמתם לעידן הנוכחי הם לב ליבה של אומנות המלחמה

השילוביות בצה"ל: אחד בפה ואחד בלב

”עופרת יצוקה“ הוגדרה ”פעולה משולבת“, אך מראיונות עם מפקדים שהשתתפו במערכה עולה שהחשיבה שלהם לא הייתה שילובית: כל מפקד ראה בכוחותיו את הגורם המרכזי שלכל היותר מקבל סיוע מזרועות אחרות, והוא לא ראה בכל הזרועות מערכת אחת שפועלת במשולב