מציג עמוד 41 מתוך 420 תוצאות
ספר חשוב, שעקרונותיו והתובנות שהוא מעלה ראוי שיילמדו גם בצה"ל וייושמו במלחמה הנוכחית, ובעיקר, מאחר שלעולם נחיה על החרב, במלחמה המתמשכת המתממשת ולאחריה במערכה שבין המלחמות – שם תוכשר הקרקע למלחמה הבאה
תוכנית ארז חרטה על דגלה להכשיר את מפקדי העתיד של זרוע היבשה. חניכי התוכנית, המיועדים לתפקידי פיקוד בגדודי היבשה, עוברים הכשרה מקיפה, ובמסגרתה ניתן דגש רב ללימוד המקצוע הצבאי. בתוך כך לומדים החניכים על חשיבות הקריאה של ספרות צבאית ככלי מרכזי ללימוד מנסיונם של אחרים. ״מערכות״ בשיתוף התוכנית נותן במה לסקירות נבחרות שכתבו החניכים, כחלק מקידום תרבות של קריאה ושיח מקצועי
בסוף השנה האזרחית אמור לפקוע האולטימטום האמריקני שהוצב לממשל הלבנוני לפירוק חזבאללה מנשקו. נדמה שחזבאללה נחלש בדעת הקהל הלבנונית והוא חסר תמיכה פוליטית ומוסרית, ועדיין אין לשגות באשליות ולפיהן הארגון השיעי יסכים לפשרה, ולו חלקית. דווקא הישארותו של צה"ל בדרום לבנון לאורך זמן, יכולה לכונן מחדש את הצדקת הקיום של הארגון ולהחזירו לחיק הקונצנזוס הלבנוני
בעולם המשתנה ללא הרף, צבאות מתמודדים עם אתגרים מורכבים בדמות מלחמות ממושכות. עימותים אלה, המתאפיינים בחוסר ודאות ובהיעדר פתרון צבאי ברור, דורשים חשיבה אסטרטגית מעמיקה והתאמה מתמדת. אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה, שלאחרונה חזרה משולחן המשא ומתן לשדה הקרב בחזיתות השונות, וסופה עוד לא ידוע
ב־12 בספטמבר 1948, בפקודה מטעם הרמטכ"ל רא"ל יעקב דורי, הוקם הנח"ל כיחידה במסגרת הגדנ"ע. כשנה אחר כך, ב־8 בספטמבר 1949, נחקק חוק שירות הביטחון, ובהמשך לכך ב־24 בנובמבר הופרד הנח"ל מהגדנ"ע, ונקבע כחיל עצמאי. הקמת הנח"ל כגוף המשלב התיישבות וביטחון, באה בד בבד עם פירוק הפלמ"ח ששימש עד אז כמוסד המשמר את הזיקה להתיישבות עם היותו יחידה צבאית מגויסת ומאומנת. רצונן של תנועות הנוער לשמור גם בעת המלחמה על שלמות הגרעינים מטעמן המיועדים להתיישבות היה אף הוא גורם חשוב בהקמת הנח"ל. מאמר זה, שיעסוק בתקופה שבה גישש הנח"ל את דרכו, שראשיתה בקיץ 1948 וסופה בסתיו 1949, אם כי לא חולק על חשיבותם של שני גורמים אלה, מטעים גורם שלישי חשוב לא פחות ומשפיע יותר: רצונה של ההנהגה בהמשך שגשוג ההתיישבות, והכרה עמוקה בחשיבות קיומם של הגרעינים
המאמר מביע חשש שההיקף העצום של המידע על מלחמת יום הכיפורים, יחד עם המרכיב הרגשי הרחב הנלווה לעיסוק בה, גורמים לקושי ללמוד ממנה באופן ענייני. לצורך ההמחשה מוצגים שני תחומים שבהם נוצרה הטיה של הלמידה: ערבוב של כשלים לכאורה בבניין הכוח הבסיסי בתקופה שבין המלחמות, שאטען שלא היו, יחד עם כשלים אחרים, מפריע לעסוק בכשלים המרכזיים - החלטות בהפעלת הכוח מפרוץ הלחימה. עיסוק במאפייני אישיותם של המפקדים הבכירים מפריע להתמקד במנגנוני קבלת ההחלטות שהביאו להחלטות חפוזות ושגויות. מסיבות דומות של היקף מידע ומרכיב רגשי משמעותי, צפויה להתפתח בעיה דומה בהקשר למלחמת "חרבות ברזל". בסיום המאמר יוצעו לקחים ללמידה מהמלחמה ההיא ומהמלחמה הנוכחית
יכולים להיות משפיעים רבים על התארכות הלחימה, הן בדרג האסטרטגי הן בדרג המערכתי, אך עלינו – בדרג הטקטי – החובה להיצמד למקצוע ולתורה, להגדיר משימות מתוחמות באילוצים והתניות, ולנקוב מסגרת זמן לביצוע הפעולות. הגדרת מסגרת זמן במהלך שיח עם הפקודים תוביל לביצוע המשימות באפקטיביות המרבית, ותגביר את קצב הפעולות והמבצעים, תוך בקרה ושליטה מסודרת על מימוש ההישגים
