מהעוצבה הקדומנית עד הפלגה המעופפת / חלק ב'

מהעוצבה המעופפת עד הפלגה הקדומנית / חלק א'

עיון בספר אמנות לוחמת התמרון

כיצד מתמודדים עם פון-קלאוזביץ?

סוריה - לאן?

מאמרו של רס"ן עופר שמואלי ( "הדוקטרינה הצבאית בעידן הנשיא בשאר אסד", מערכות 406 , אפריל 2006) הוא חשוב , משום שהוא מזכיר לנו שיש לנו עוד שכנים חוץ מהפלסטינים והאיראנים. עם זאת לא ענה שמואלי במאמר על השאלה המרכזית : לאן בעצם מועדות פניה של סוריה : לגיבוש דוקטרינה הגנתית לחלוטין או שמא לגיבוש דוקטרינה הגנתית בעלת יכולת התקפית לא מבוטלת?

המלחמה שאינה נגמרת

ספרו של אילן בכר "זה מה שאני זוכר - עדות אישית על הלם קרב" הוא מסמך אנושי מדהים המאפשר לנו להציץ פנימה אל נימי נפשו של חייל שנפגעו שאינו נרתע לכתוב בכנות מרשימה על חולשותיו ועל צרכיו

על חטא הגאווה ועל בעיית הערכים בצה"ל

מה גרם לכך שיחידות שונות ונפרדות כשלו בעת ובעונה אחת במלחמת יום הכיפורים? כותב המאמר מבקש להדליק נורת אזהרה ולהסב את תשומת הלב לאחד הגורמים שעשויים להוביל לכישלון המערכתי הבא

מלחמה נחושה או הפגנת סרק?

בקרב המפקדים והחוקרים של מלחמת יום הכיפורים - הן הישראלים והן המצרים - ישנה מחלוקת עמוקה בנוגע לשאלה אילו יעדים רצו המצרים להשיג במתקפת 14 באוקטובר 1973. השאלה המרכזית היא אם המתקפה הזאת הייתה מאמץ אמיתי של המצרים להגיע למעברי ההרים בסיני ואף מעבר להם - בהתאם לתוכנית המלחמה שלהם - או שמדובר היה במראית עין של מאמץ אופנסיבי שנועד רק לרצות את הסורים

השפעות ההרתעה הגרעינית על מרחב הפעולה הצבאי - משבר קרגיל בין הודי לפקיסטן - 1999

מאז החל עידן של הרתעה גרעינית הדדית בין הודו לפקיסטן, למדו שתי המדינות בהדרגה ומתוך משברים לרסן את עימותיהן הקונוונציונליים. האם ניתן ללמוד מכך ומהמלחמה הקרה שנוכחותו של נשק גרעיני אצל שני צדדים יריבים כופה בהכרח ריסון? לאו דווקא. הפוטנציאל להידרדרות בין הודו לפקיסטן עדיין קיים, ואין לדעת כיצד ינהגו מדינות אחרות החותרות להשיג נשק גרעיני אם יצטרפו למועדון הגרעיני

מכשולים בדרך הפקת הלקחים

על הגזמות, טשטושים, כיתתיות והחמצות שאפיינו את תהליך הפקת הלקחים במלחמת שלום הגליל